יחסי משפחה בישראל: “דֶבַּשְׁה, אפשר שאגור אצלך בינתיים?” בוכה דנה לסבתה ריבה. “אני לא יכולה יותר לחיות איתו.” – “ברור, מתוקה, תישארי כמה שתרצי,” עונה ריבה בחום ומחבקת את נכדתה. “הוא שוב פוגע בך?” – “כן,” נאנחת דנה, “אבל אמא לא מרשה לי לעזוב אותו. היא לא רוצה לריב עם ההורים שלו, ואין לי כבר כוחות לספוג ממנו.” את כלתה, אמא של דנה, ריבה אף פעם לא אהבה. קרה וקרייריסטית שמה שחשוב לה זה מראית עין ואינטרסים. היא בכלל הכריחה את דנה להתחתן עם קובי כי לאבא שלו יש משרה בכירה במשרד הביטחון. – “קובי מרביץ לך?” שואלת ריבה. – “מרביץ,” דנה פורצת בבכי. – “ההורים שלך יודעים?” – “יודעים, ואמא לא מסכימה שאעזוב כדי שלא תתבייש בפני החברים.” – “נו באמת,” נואשת ריבה. “אם אין לך כוחות – אל תחיי איתו.” ניסיון ריבה לשוחח עם הכלה נרי נגמר בצעקות: “שתחזור מיד הביתה!” “את יודעת כמה השקענו בחתונה? מה יגידו כל המי ומי?” “את עושה לנו בושות, למרות שגם אותך אנחנו סובלים,” עונה ריבה ונותנת לנרי להבין שלא תדבר יותר. אחר כמה ימים מגיעה כל המשפחה: “דנה חייבת לחזור הביתה!” נרי דורשת. “דנה לא חייבת שום דבר! איך אתם מתנהגים ככה לבת שלכם, איזה מין הורים אתם?” ריבה מתריסה. המשפחה מנסה לשכנע, ריבה מחזירה: “אם כל כך חשוב לך גיס עם מעמד, תלכי תתחתני בעצמך איתו.” לא עובר זמן רב, גם דני בנה של ריבה מגיע: “אפשר שאגור אצלך עכשיו? נמאס לי מהריבים עם נרי.” “נמאס? מה יהיה איתך? צריך לדעת להציב גבולות ולשמור על עצמך.” בסוף כולם מסתבכים: דנה בוחרת לעזוב את קובי ולבנות לעצמה חיים חדשים, דני נשאר אצל אמא, והמשפחה הישראלית מגלה שהכי חשוב – לא לחיות בשביל מה שיגידו, אלא בשביל האמת והלב.

סבתא, אפשר לגור אצלך בינתיים? מיררה בדמעות יעל. אני לא יכולה יותר לחיות איתו.
בטח שאפשר, יעלי, תישארי אצלי כמה שתרצי ענתה לה ברוך אילנה, חיבקה את נכדתה חזק. הוא שוב פוגע בך?
כן נאנחה יעל. אבל אמא לא מרשה לי לעזוב אותו, היא לא רוצה להסתכסך עם המשפחה שלו. ואין לי כבר כוחות להתמודד עם זה.
את כלתה, אמא של יעל, אילנה אף פעם לא אהבה. קרה, מחושבת, וחשבה רק על תדמית ועל רווחים אישיים, ממש לא על רגשות של אחרים. אפילו את יעל הכריחה להתחתן עם רועי, רק כי לאבא שלו יש תפקיד בכיר בעירייה.
רועי מרביץ לך? שאלה אילנה.
כן פרצה יעל בבכי.
ואמא ואבא שלך יודעים? אילנה שאלה בחשד.
כן ענתה יעל בדמעות.
יודעים ולא נותנים לך לעזוב אותו? הופתעה אילנה.
נכון אישרה יעל. הם טוענים שאם אעזוב אותו, אלביש עליהם בושה מול כל החברים, ושאני אשמה כי אני לא מספיק מתאימה את עצמי. אבל איך אפשר להתאים את עצמי כשמולי יש בן-אדם כל-כך אכזר ורע? אין לי יותר כוח, סבתא.
אם את לא יכולה, אל תמשיכי ליטפה אותה אילנה. תישארי פה, אני אדבר עם אמא ואבא שלך.
מה זאת אומרת עזבה את בעלה?! צעקה רונית, כשאילנה התקשרה לבת-כלתה. שתחזור מיד!
תורידי את הטון קטע אותה אילנה. יעל לא חוזרת לשום מקום.
את יודעת כמה אלפי שקלים השקענו בחתונה? התלהטה רונית. המשפחה שלו מכובדת, והיא עושה לנו בושות.
את עושה לנו בושות, ואותך אנחנו עדיין סובלים ענתה חזרה אילנה. נמאס לי לדבר איתך. מה שאני אומרת זה מה שיהיה.
אילנה ניתקה, ורונית מהעצבים זרקה את הסמארטפון שלה על הקיר, וגידפה את חמותה במילים הכי גסות על יד. אילנה מייד התקשרה לבן שלה:
ידעת שהאפס הזה מרביץ ליעל? שאלה בקור.
אממ… שמעתי משהו אבל לא בטוח… אולי יעל ממציאה התפתל אורי.
אתה מדבר ברצינות או עושה את עצמך טיפש? הגבירה אילנה את הטון. הבת שלך חוטפת בבית מבעלה, ואתה מתעלם?
ומה אני אמור לעשות? שאל אורי בחוסר הבנה. הוא בעלה בסוף…
לתת לו אחת שיזכור לכל החיים מה זה לפגוע בילדה שלנו! צעקה אילנה. שידע שיש לה גב, שאנחנו פה בשבילה.
אל תתערבי, הם יסתדרו לבד אמר אורי, מוטרד.
הכול ברור איתכם כעסה אילנה. הקרבתם את הבת בשביל הרווחה שלכם.
יומיים אחרי באו אל אילנה כל הפמליה, אמא, אבא ובעלה של יעל.
יעל חייבת לחזור אליו מיד! פתחה רונית ישירות בדלת.
יעל לא חייבת כלום! ענתה אילנה. היא הבת שלכם, למה אתם מתנהגים כאילו היא מישהי זרה? איזה הורים אתם?!
זה הכול בגללך! האשימה הכלה. אני לא אפיל את מערכת היחסים שלנו עם מרדכי דוד במקום להגן על הבת שלי.
שמרדכי דוד ילמד קודם את בנו לא להרים יד על אישה, ענתה אילנה, מביטה ברועי.
רועי השפיל מבט. רונית מיהרה להגן על חתנה:
הוא לא באמת התכוון, זה היה שטויות. כולם רבים.
אורי, גם אתה ככה חושב? פנתה אילנה לבן שלה.
אמא, תני להם להסתדר לבד, אמר אורי. יעל פשוט רגישה, היא צריכה להשתנות.
אילנה נתנה לאורי סטירה, הטיחה סתירה גם ברונית וברועי. השלושה המומים, ואילנה אומרת:
מתוך אהבה, ככה אני מתקשרת. לא נעים לכם? נעלבתם? סימן שאתם כל כך רגישים, אולי כדאי שגם אתם תשתנו.
היא דחפה את שלושתם החוצה, לא לפני שאמרה:
לכו מפה ותקחו איתכם את הבן אדם הזה. ותגידו למרדכי שישקיע קצת יותר בגידול בנו. ואת, רונית, רוצה כל כך להתחבר למשפחת דוד, אולי תתחתני את בעצמך עם רועי!
רגלי לא תדרוך יותר בבית הזה! צרחה רונית בירידה במדרגות.
תענוג! ענתה אילנה. כלה אף פעם לא היית משהו, ואמא בכלל אסון.
אילנה סגרה את הדלת, השתפשפה בידיים וקראה ליעל שישבה חדר, מפוחדת לצאת:
הנה, יעלי, תזכרי תמיד להילחם על עצמך. בחיים יהיו עוד הרבה כאלה שתצטרכי לעמוד מולם. לפעול כדי לרצות אחרים זה לרמות את עצמך. אף אחד לא יגיד לך תודה.
אתה חייב לעשות משהו עם אמא המשוגעת שלך! צרחה רונית על בעלה. מה יגידו כולם? הנישואים של יעל היו כרטיס הכניסה שלנו לעילית! אם עכשיו תתגרשו, הכל הלך! אתה קולת?!
מה יש לך מהעילית הזאת? שאל אורי בעייפות. חסר לך משהו?!
כן! התפרצה רונית. חסר לי כסף, חסר לי מעמד! בא לי שאנשים יקנאו בי!
אורי נאנח עמוק. הרעש שלה הדהד לו באוזניים, רק רצה לברוח הכול. הוא רצה לצעוק לה שתשתוק, אבל בסוף רק אמר:
תרגיעי, אני אדבר עם אמא.
“אני אדבר עם אמא” חיקתה אותו רונית בבוז. פחדן.
אורי הלך לחדר השני. הוא קודם כול שנא ריבים וסכסוכים, תמיד העדיף להסכים רק שקט שיהיה.
למחרת חזר אורי לאימא שלו.
אין על מה לדבר! אמרה לו כבר מהסף אילנה.
גם לא התכוונתי ענה בשקט.
אז מה אתה עושה פה? שאלה בלי לסמוך.
אפשר להישאר אצלך קצת? ביקש אורי.
מה, כבר נשבר ממנה? שאלה אילנה בחמלה.
נמאס לי מהצרחות האינסופיות נאנח אורי. היא על סף התמוטטות.
בעצמך אשם הטיחה בו אילנה. צריך לדעת להציב גבולות, לעמוד על שלך. במקום להבהיר מהתחלה שתקת והסכמת, הפכת לכלי משחק.
אורי הנהן, ויעל התיישבה והניחה ראש על כתפו. היא ידעה שאמא תמיד רמסה את אבא, והוא, שקט ואינטלקטואל אף פעם לא התמודד.
טוב שיעל יצאה בזמן ממערכת יחסים כזאת אמרה אילנה בחום ליעל. אתם אחראים על החיים שלכם ורק אתם תבחרו איך תחיו. הכל תלוי בכם, ברור פינקים שלי?
יעל ואורי הנהנו, ואילנה נדה בראשה ואמרה:
יש לי עוד הרבה מה ללמד אתכם.
באותו יום ארז אורי את הדברים, הודיע לרונית שהוא עוזב. היא הגיבה, כמו תמיד, בצרחות, שבירת כוסות וזריקת חפצים.
רועי התקשר כל יום ליעל וביקש שתחזור. אחר-כך התחיל לדרוש, ואחר-כך לאיים. יעל עמדה על שלה לעבר לא רצתה לחזור, והיו לה כבר תוכניות חדשות.
שבוע אחרי עמד מרדכי דוד בדלת, מחלק צעקות:
כולם פה התחרפנתם? אחת בורחת מהבעל, השני עוזב את האישה! מה קורה איתכם? מיד שתחזרו הביתה! ואת, אילנה, תפסיקי לעודד את השטויות.
לפני שיעל או אורי פותחים פה, אילנה מציבה ידיים על המותניים ועונה:
מי אתה שתגיד לי איך לנהל חיים? תתחיל עם הבן שלך קודם!
כבר דיברתי איתו אמר מרדכי בטון רגוע יותר. הוא לא יחזור שוב על טעויות.
היה צריך לדבר קודם, ענתה. שלא יקרה בכלל.
למה סתם להרוס לילדה את החיים? חצי קרץ מרדכי. הוא אוהב אותה, יסתדרו. למה לשים אותנו בושות מול כולם? אני יכול גם להוציא עליה שם רע, לפעמים אומרים, היא לא בסדר.
מרדכי, אל תנסה להפחיד אותי ענתה אילנה גם אני יכולה להוציא עליך שם. כולם יזכרו, למשל, שפעם מהתרגשות ברחת מהכיתה לשירותים.
מרדכי החוויר.
לא תעשי את זה באמת?
אילנה, שהייתה המורה שלו בשנותיו הצעירות, יכלה לספר מה שרצתה כולם היו מאמינים לה, ולא משנה מה האמת אחר כך.
לא יודעת ענתה בשקט. תלוי איך תתנהג.
מרדכי הרגיש שוב כמו ילד בן שמונה, חזר לעצמו ואמר:
קיבלתי.
יופי! התלהבה אילנה. עכשיו אתה מממן לי וליעל שבוע בספא הכי טוב בארץ, לשקם את הנפש שלנו. ואומר לכולם שיעל נסעה לעזור ולדאוג לסבתא שלה.
מרדכי חשב. למרות מעמדו הגבוה, אילנה תמיד הייתה מורו הראשון שום ניסיון לשלוט בה לא עבד. ידעה לשים כל אחד במקומו. לפעמים בנחמדות, לפעמים בתקיפות ולפעמים בסחיטה קלה.
בסדר, אני מזמין לכן את החופשה הכי טובה הסכים. ותסלחי לי וגם לסמרטוט שלי שלא חינכתי אותו טוב.
כן, טוב שהבנת הסכימה איתו אילנה. תלך תתחיל לחנך אותו באמת. ועצה שלי תתנהל לפי מוסר, לא לפי מה שיגידו ברחוב. אם תעשה נכון אפשר לחיות בשלום.
מרדכי הנהן ויצא. הוא באמת הזמין להן חופשה וגם סידר ליעל הסברים אצל כולם.
הגירושין של יעל ורועי התבצעו רק אחרי שנה, בשקט. לשניהם כבר היו בני זוג חדשים ויעל נישאה בשנית, מאושרת עם בעלה ושני ילדיה, את סבתא אילנה לקחה אליה הביתה בדיוק כמו שסבתא עשתה לה.
ואורי? הוא לא התגרש ועדיין גר אצל אמא שלו.