סיימתי לעבוד במחשב והתחלתי לארגן את שולחני לקראת סיום היום, כשפתאום המזכירה דפקה בדלת.
יערה, מישהי מחכה לך בחוץ. היא אומרת שזה עניין אישי.
תכניסי אותה, שיבוא תיכף.
נכנסה למשרד בחורה נמוכה, שיער מתולתל, לבושה בחצאית קצרה.
שלום, קוראים לי תהל. יש לי הצעה בשבילך.
שלום, תהל. איזו מן הצעה? נדמה לי שמעולם לא נפגשנו.
אותך לא פגשתי. אבל את בעלך, קובי, אני מכירה היטב. קחי.
היא הניחה לי דף נייר. קראתי:
תהל אביטל הריון חמישה-שישה שבועות
מה זה supposed to mean? למה את מראה לי את זה?
פשוט מאוד אני בהריון מבעלך.
הסתכלתי בפליאה מוחלטת. מה זה צריך להיות?
ומה בדיוק את רוצה ממני? מזל טוב?
לא, אני רוצה כסף. אם הוא יקר לך, כמובן
ועל מה בדיוק מגיעים לך כספים?
אני עושה הפלה ונעלמת מהחיים שלו. הוא בכלל לא יודע שאני בהריון, בחרתי לבוא קודם אליך. תביני אם תסרבי, אז הוא יעבור אליי, כי את הרי עקרה, לא תוכלי להביא ילדים. אני יודעת הכל עלייך. מה את אומרת?
הייתי בהלם. הדופק רץ.
וכמה כסף את מבקשת?
שלושה מיליון שקל. בשבילך זה כלום ואתו תשארי לנצח
באמת, כמה נדיבות בסדר, תרשמי את הטלפון שלך ואחשוב על זה.
אל תחכי יותר מדי, הזמן דוחק. שזה לא יסתבך לי, כן?
רשמה על דף את המספר ועזבה את המשרד באדישות.
יערה, את בדרך? המנקה מחכה
קיפלתי את הדף והכנסתי לתיק.
כן, אני הולכת. לילה טוב, מיכל!
יצאתי החוצה, נכנסתי לרכב. מה קרה פה עכשיו? מי זו תהל? יכול להיות שקובי בגד בי?
הגעתי הביתה, בדקתי שוב את הדף. צריך לחשוב טוב מה עושים, קובי יגיע תיכף
מתוקה, אני בבית! מה זה הריח המשוגע הזה?
בוא, תגלה לבד
קובי נכנס למטבח, משפשף ידיים. אני יושבת בכורסא, רגל על רגל, מביטה בו ישירות.
מה קרה? למה את מביטה בי כך? הפחדת אותי
קובי, מי זאת תהל אביטל?
אה, זו עובדת באחת החברות שאנו עובדים איתן. למה?
כי היא בהריון ממך. הנה תראה.
הושטתי לו את הדף. הוא קרא, קימט את גבותיו.
אין מצב אני בכלל לא הייתי איתה מאיפה זה בא לה?
לא יודעת. היא דורשת שלושה מיליון שקל שאשלם לה בשביל הפלה, אחרת תדרוש שתחיה איתה. אלה הדברים שלה.
לא מבין שום דבר מאיפה זה צנח? תישבע לך שזו המצאה!
אני חושבת כמוך. יודעת לזהות שקר. נראית מחפשת מזומן קל.
אפשר לעשות כל בדיקה. אין לי מה להסתיר. היא מדמיינת. רק אותך אני רוצה, נשמה.
סומכת עליך. יאללה, נאכל.
למחרת התקשרתי לתהל, קבעתי שתיכנס למשרד. חצי שעה והיא אצלי.
תראי, תהל קובי לא יכול להיות אבא של הילד הזה. אני מאמינה לו. לא תקבלי שקל תעשי הפלה אם את רוצה.
את קצת תמימה מה, את לא מסתכלת בראי? את בת ארבעים, תמיד יהיו צעירות ממך.
רוצה להוסיף עוד משהו?
כן. אני מציעה לך לקנות את הילד. תעשי כל בדיקה, קובי אבא במאה אחוז.
אבל לא היה ביניכם כלום, מה הסיפור?
אגלה את כל האמת. לפני חודש וחצי, היה אירוע חברה. הכרתי שם את קובי.
חבר משותף אמר לי שקובי נשוי לאישה עשירה שלא תלד ילדים, אפילו לא דרך פונדקאית. חשבתי יופי, אפשר להרוויח כאן. ניסיתי לפתות את קובי, אבל הוא היה חסין כלפי. זה הרגיז אותי
אז השתמשתי בפודרה שאחותי, רוקחת, נתנה לי מאבד זמנית את הזיכרון. שמתי במשקה, דאגתי שיובל אשתה. לקחתי אותו אליי הביתה. הייתי במחזור, וזה הסתדר לי.
הוא לא זוכר כלום אבל יש הוכחות, אפילו סרטון.
הניחה את הנייד והציגה לי קטע וידיאו: קובי שוכב, לגמרי מבולבל, לא מגיב.
בשבילי הפלה זה עניין של מה בכך. אבל כסף אני חייבת יש לי חובות רציניים. ואני יודעת שלא תתלונני במשטרה, המעמד שלך גבוה מדי, זה בעייתי לך.
קיוויתי שתסכימי, אבל לא. אז מוכנה אוליד את הילד ואמסור אותו לך. אפגוש רופאים, אתזין נכון שלושה מיליון שקל והילד שלך.
זה היה מוגזם. לא האמנתי שדבר כזה קורה בעולם המציאות.
תהל, אין לי מילים. מקומך בכלא את נוכלת!
העולם אכזרי. עושים מה שצריך כדי לחיות! חוב ענק נפל עליי, והבן-אדם שהיה מפרנס אותי נפטר פתאום.
תחשבי טוב אני אתקשר עוד שלושה ימים.
יצאה מהחדר. שתיתי מים, כאב הראש התגבר. איזו סיטואציה
בערב סיפרתי לקובי הכל. גם הוא היה בהלם.
השתמשו בי אני הולך להגיש תביעה.
קובי, היום דברים מטורפים קורים. בוא נחשוב אחרת. קראתי שאפשר בבדיקה פשוטה לקבוע אם הילד שלך בודקים אחרי שבוע שביעי.
אם כן תמיד חלמנו על ילד משלנו, ולא העזנו לבחור בפונדקאית או לאמץ. אולי זו הדרך? לא הכי מוסרית אבל הזדמנות נדירה
מילא לשבח אותה עכשיו שטות! שתעשה הפלה ותעזוב אותנו. לשלם על דבר כזה? השתגעת?!
קובי יצא נסער מהחדר.
התחלתי להיזכר בעבר
הכרנו בלימודים. הייתה אהבה ממבט ראשון. התחתנו צעירים, גרנו בדירה שכורה, התפתחנו אני פתחתי עסק בעזרת דודי, קובי חנות משלו. הכול הלך טוב, חוץ מילדים שקיווינו ולא קיבלנו.
בערב אחד חזרנו רגלית ממסעדה. תקפו אותנו שיכורים, מישהו איים בסכין. ניסיתי להגן על קובי קיבלתי דקירה בבטן.
חיי ניצלו בניסי נס, אבל איבדתי את הרחם והשחלות ולא אוכל להיות לאמא.
קובי תמך בי מאוד, הרגיש אשמה גדולה.
הייתי הולכת לבית הכנסת, מדליקה נר ומבקשת על קרובים. פעם אחת, זקנה ליד הבית כנסת לחשה לי:
אל תצטערי, ילד יגיע אלייך בדרך לא רגילה
לא התייחסתי.
השלמתי עם חיי, עבדתי קשה, החיזקנו הקשר. ופתאום זה בא.
שיכנעתי את קובי לעשות בדיקת דם, יחד עם תהל בשבוע תשיעי. התוצאות: אכן ילד שלו.
רואה שלא שיקרתי? מוכנים עכשיו לשלם על הילד?
רוצה להגיד לך משהו אפשר בקלות למצוא פונדקאית, וזו תהיה עלות הרבה יותר נמוכה.
אבל ככה הגורל זימן לנו ילד נקבל אותו. שלם לך מיליון וחצי, כל האגרות וההליך החוקי.
אמרתי שלושה מיליון!
אנחנו מחליטים. לא רוצה לא תקבלי, וקחי בחשבון שלא התלוננו נגדך. מספיק טוב עבורך
בסופו של דבר, תהל הסכימה. היא עברה את כל המעקבים והבדיקות הדרושות בהריון. בשעתה נולד בן בריא וחזק.
לאחר הלידה תהל ויתרה על הבן, וקובי חתם על קבלתו לתוך המשפחה. כל ההליך הוסדר כחוק, ולסביבה סיפרנו שהיה זה תרומת רחם אצל פונדקאית.
לפני שעזבה, אמרתי לתהל:
תודה שהבאת לעולם ילד מהבעל שלי.
נתנו לילד שם אליה.
קובי, תראה איך הוא דומה לך
את בטוחה? אני לא מבין בילדים טוב, אולי יש משהו
זוכר את הזקנה שסיפרתי לך עליה? היא ניבאה שיהיה לנו ילד בדרך מופלאה
ישבנו שלושתנו בבית, מלאי שמחה. מי יודע מה צופן העתיד, אבל עכשיו אנו מאושרים.
היקום לעיתים מביא מתנות בצורה לא צפויה
כמה חודשים אחרי זה, ראיתי בחדשות נמצאה תהל בדירתה ללא רוח חיים. המשטרה חוקרת. כנראה המשחקים הגיעו לסופם.
הלקח שלי: החיים טומנים לנו הפתעות, לרוב לא בצורה שתיכננו. לפעמים מה שנעשה מתוך כאב וצער, מזמן לנו אפשרויות חדשות לגמרי ואתגר הוא לבחור להיאחז במה שקיים, לראות את ההזדמנות שמסתתרת גם בתוך סערה. להתמודד, ולצמוח.
