אורלי בת שמונה עשרה הרה עם נועם, החבר של למדה בכיתה שלו. אנחנו מתאהבים כבר יותר משנה, וההריון מזדעזע אותנו, ולכן אנחנו משאירים את ההריון בסוד מההורים. כשרבקה ודוד מגלים זאת, הם מתפרצים בכעס.
המשפחה שלנו נחשבת לדגם של שלמות. אורלי היא הבת היחידה, מצטיינת בלימודים, ונועם גם הוא מצליח. ההורים מדמיינים לנו עתיד במוסדות גבוהים, תואר והקמה של קריירה מצליחה הילד היה משבש את כל התכניות.
בגלל זה, אמא מכריחה את אורלי לבצע חניכה רפואית בזמן שעדיין אפשר לעשות זאת. ההליך מתבצע ללא סיבוכים, והיא חוזרת לשגרה עם נועם. אנחנו ממשיכים להיפגש, מסיימים תיכון, נרשמים לאוניברסיטה, ובשנה הבאה מתחתנים. ההורים תומכים בנו ולא מתערבים.
אבל אחרי שנתיים, אורלי מגלה שהרבה פעמים היא בהריון שוב. הפעם אנחנו מתרגשים במיוחד. בחודש השישי מתחילים דימומים קשים, והתינוק נולד במשקל של קילו וחצי בלבד. שלוש שעות לאחר הלידה הוא מת.
הרופאים אינם מצליחים לעצור את הדימום ולכן מבצעים ניתוח להסרת הרחם. אורלי מבינה שלא תחווה עוד הריון. רבקה מגיעה לביקור בבית החולים, מתנצלת על כך שכפה עליה על החניכה לפני שנים, אבל ההתנצלות לא מרגיעה אותה.
אין דרך לשחזר מה שהתרחש, ואין דרך לתקן את הטעויות שנעשו. אורלי מודעת שהיא לעולם לא תהיה אם, ולא תוכל לחוות את שמחת האם. היא תוהה אם היא ונועם יצליחו לשמר את נישואיהם ולמצוא אושר יחד, כשילדים הם חלק בלתי נפרד מהמשפחה המסורתית.
