28 שנות נישואים הסתיימו בן רגע – בעקבות הודעה מהמאהבת של הבעל

הכל התהפך באותו רגע. באותו יום חגגנו אירוע משפחתי אני, אשתי ובתי חגגנו יום הולדת לאביה של אשתי. היינו רק מעטים מסביב לשולחן, עבר עלינו ערב נעים. אבא שלה היה במצב רוח על הכיפאק, הצחיק אותנו וסיפר סיפורים מצחיקים מהילדות ומהנערות. אחרי הארוחה, אשתי וביתי ליוו אותו הביתה. יש לי בעיה ברגל, לכן לא מסוגל ללכת הרבה מרחקים, ובנוסף שתיתי לא מעט. הייתי בטוח שכשיחזרו, כבר אשן שינה עמוקה. לא טעיתי נרדמתי ליד השולחן, כשהמחשב הנייד פתוח לפניי. בתי נכנסה לחדרה, ואשתי ניגשה להכין לעצמה קפה. בדרכה למטבח עברה לידי, ואז עיניה נתקלו במסך. הייתי מחובר לרשת החברתית, כנראה התכוונתי למחוק הודעה מסוימת, אך לא הספקתי. היא התקרבה למסך, לראות מה זו ההתכתבות בשנייה שראתה “אני אוהב אותך” הכל התערפל מולה. כתבתי את זה לידידה מהעבר שלי. אשתי התיישבה בסלון, רועדת כולה.
מייד קפצו לראשה האזהרות של אביה. הוא תמיד היה נגד הנישואים שלנו, בטוח שרק אסבול אותה. כמעט עשרים ושמונה שנות נישואים הוכיחו לו אחרת. עברנו המון ביחד. עמדתי לצידה כשהייתה חולה ותמכתי בה כשהמנהלת שלה המליצה לה לפרוש לפנסיה מוקדמת. היא כבר לא יכלה לעבוד, והחופשת מחלה שלה התארכה. אשתי חיה את העבודה, ולכן היה לה קשה מאוד לעזוב. עברנו את התקופה הזאת ביחד. מצאה עבודה אחרת. לא אחת אמרה לי כמה היא מודה לי על התמיכה, האהבה והדאגה שהענקתי לה. והיא שיקרה לי, כך הסתבר. אספתי את כוחותיי וקמתי. לא ידעתי מה לעשות, אז הלכתי לדבר עם בתי. היא קראה ספר, אבל מיד הבינה שמשהו קרה כשראתה אותי. דמעות זלגו על לחיי מבלי שהרגשתי. סיפרתי לה הכל. היא יצאה מהחדר במהירות, ופנתה ישירות לאמא שלה. הייתי ממש נסער. בתי מחקה את ההודעות, אבל קודם צילמה את כל השיחה. היה בלתי נסבל לקרוא מכתבי אהבה של אשתי עם גבר אחר. הקשר ביניהם נמשך לא יותר מחודש. כנראה התחיל כשמצאה עבודה חדשה. הראש שלי היה סחרחורת אחת גדולה.
באותו זמן, בתי כבר החלה לשלוח הודעות לאותו גבר, בסגנון: אם אתה אוהב אותה בבקשה, קח אותה. השנייה צילמה שוב את המסך כהוכחה. הגבר ההוא יצא מהשיחה מייד כשקיבל את ההודעה. בתי שלחה לאמא שלה את כל צילומי המסך, בצירוף בקשה: להיות אמיצה ולעזוב אותו. אחר כך חיבקה אותי חזק, ואמרה שוב ושוב שאני חזק ואעבור את זה, והיא תמיד תהיה איתי. נשאר רק להמתין שאשתי תתעורר. לא ידעתי מה תגיד. יחד עם בתי, הפתיע אותנו צלצול מהנייד שלה כמובן, זה היה אותו גבר. היא, להפתעתי, ענתה. כנראה חשבה שאנחנו עדיין לא בבית. השיחה נמשכה פחות מדקה. שמענו אותה קמה, הולכת לחדרנו ומתלבשת. כשהעבירה לידינו, עצרה רגע. לא רציתי להסתכל עליה, אז פניתי אל החלון. בתי נופפה לה עם חיוך מתוק. אחר כך ראיתי אותה רק כאשר באה לקחת כמה דברים. עד היום אני לא מצליח לעכל שמשפחה יכולה להתפרק כל כך מהר, בשנייה אחת. איך אפשר שוב לסמוך על אשה אחרי דבר כזה? 28 שנה ביחד. כל המחוות היפות, כל המילים. ובסוף גירושין.