נחזיק חזק, בתי! את עכשיו במשפחה אחרת, צריך לכבד את המנהגים שלהם. נישאת, לא באת לבקר.
איזה מנהגים, אמא? כולם כאן משוגעים! במיוחד החמות! היא שונאת אותי, זה ברור!
שמעת פעם חמות שטופות?
יוצאת! יוצאת! כבר נמאס! אומרת רבקה פטרו, עומדת באמצע המטבח, פניה אדומות משנאה והעיניים בוערות. אם הבחור יוצא, אז האישה באשמה. מה עוד אסביר לך?
החמות מתפרצת, צועקת על חמותה תמר כמו משוגעת, והכל בגלל שהיא חשדה את הבן, ברק, בבגידה.
תמר, נערה צעירה ועדינה, עם עיניים גדולות ותמים, מתכופפת אל הקיר, מנסה להרגיע את האישה הזועמת.
רבקה פטרו, זה לא סביר. הוא כבר יש לו משפחה, ילדים מנסה היא להתווכח, אבל החמות מקטעת אותה במריאה, כמו שמבקשת להרחיק זבוב מציק.
זאת המשפחה? או שהילד שלך לא משאיר אותנו עם סבך? מתנשאת החמות. החינוך שלך, אם ברצונך!
איזה חינוך, רבקה? ליאון רק מלא שנה. הוא עדיין תינוק, משיבה תמר ברוגע.
תינוק? מתקמטת האישה. אצל היוג’בוביים הילד אף קטן יותר. ובכל זאת הוא שוטף ידיים, ולא מתרגל כמו שלך מרמסת והיא מצביעת לחדר הילדים.
הוא בכלל הנכוד שלכם, אומרת תמר בקול רועד. והילדים מרגישים אנשים רעים, אולי זה למה הוא לא מגיע אליכם.
אנחנו רעים? איזה שטויות! צועקת החמות. איפה את גרה על החינם? מיהם המוצרים שאת אוכל? מי הכסף שאת מכרזת? חוסר תודה!
תמר עייפה מכאוס החמות ונותנת לו מילה אחת היא כבר אלפי פעמים אמרה לברק שהיא רוצה לחיות בנפרד מהוריו, אבל הוא, בן של אמא משוחחת, לא רואה צורך לשנות.
הוא אוהב לגור עם ההורים, מרגיש שם כמו בטלפון של אמא. הולך לעבודה בבוקר, וכל הבעיות הביתיות נפתרות על ידי הדור הישן כביסה, ניקוי, בישול. לא חיים, אלא חגיגה!
תמר מנסה להיכנס למגע עם החמות, לעזור בבית, לתמוך, אפילו לשמוע את הסקירות ללא סוף על השכנים והחיים. אבל עם הזמן מבינה שזה לשווא.
למרות שהיא רוצה להיות טובה, היא שונאת אותה ולא מצליחה להסתיר זאת.
הבאתי לבית את האישה הזאת כאילו אין עוד נשים רגילות, מסבירה רבקה פטרו לשכנה, בזמן שתמר אוספת צעצועים מפוזרים על המדרכה.
אפילו עד כפר אחר היא חותרת! אצלנו האבות יותר חזקים, חכמים ועובדים.
לא רק! מוסיפה השכנה, מריה, שמסתכלת על כל הכפר.
אני יודע, אבל את יודעת שהידיים שלך לא באות ממקום טוב. לא תסיד את זה לשום אופן.
אתה לא מבין! שום דבר לא ניתן לה. או היא מאבדת, או שוברת. והילד שלה לא נכון.
אצל היוג’בוביים זה אחר. ילד רגוע ושכלו חד. אבל זה תמיד מתרגל ומחפץ. כנראה שהגנים לא תואמים.
כאשר החיים הפכו לבלתי נסבלים, תמר מתקשרת לאמא בכפר הסמוך, מתלוננת ובוכה, והאם משיבה:
תחזיקי מעצמך, בתי! את עכשיו במשפחה אחרת, צריך לכבד את המנהגים שלהם. נישאת, לא באת לבקר.
איזה מנהגים, אמא? כולם כאן משוגעים! במיוחד החמות! היא שונאת אותי, זה ברור!
שמעת פעם חמות שטופות? כולנו עברנו את זה, ותצטרכי לחזיק. העיקר לא להראות כמה זה קשה. תחזיקי.
מתוך חוסר סבלנות, תמר מאיימת שהיא תפנה לאבא.
תזדקן את אבא! מודיעת האם, מבולבלת. הוא במשלוח תנאי. צעד אחד והוא יישאר בכלא!
תמר מבינה, היא יודעת שאביה אהב אותה עד דמע. הוא קיבל תנאי על פשע קטן אחרי שמישהו פגע בתמר בחנות המקומית.
היא יודעת שגם אם הוא יתן חוב, הוא לא ישתק אם יגלה איך מתעללים בבת שלו. הוא אדם חם ואוהב.
בסדר, לא אגיד לאבא, אומרת תמר. אבל אם החמות תמשיך כך אני לא יודעת מה אעשה.
הכול יתוקן, יקירי, מרגיעה האמא. בעוד כמה שבועות לא תזכרי אפילו מה קרה.
התמודדות עם החמות לא השתפרה; רבקה פטרו נראתה כיותר מרוגעת, כאילו תמר היא האשמה של כל הצרות. אפילו בעלה, יעקב, קשיש ועייף, לא יכל לשאת יותר.
למה אתה צועק על הבחורה כל הזמן? בא בוקר אחד, כשהוויכוח הגיע לשיא, יעקב ניסה להפריע. היא תעזוב אותנו! היא תעשה את הדבר הנכון!
אני אעזוב! קראה רבקה, משליכה את כעסה על יעקב. אשיב את כל הכסף שבזבזנו בשנים האלו! ואני אוכל את הילד, שלא יגדל במשפחה הזאת!
תמר מבינה שהחמות משמיעה שטויות, אבל עדיין נבהלת, במיוחד כי היא עדיין אוהבת את ברק.
החשדות על ברק שמקשר בחשאי עם אקסית בשם אוקסנה, נראו כסיליות כפריות, כמו שמפזרים רעש על ידי כמה זקנות במקומות קטנים.
האם כמה חודשים, אם לא היה לשפתה החדה, המשימה לא הייתה נגמרת. באחד הימים, אחרי נצחון קטן על תמר, היא סיפרה לחברת הטובה שלה, מריה, על “הפעלת” שלה. ואז, כמו תמיד, היא הוסיפה משהו חדש, עיטרה אותו, ואז העבירה לשכן אחר, לבעלה וכך הסיפור על “החמות המיוחדת” והנישואין שלו התפשט עד לאבא של תמר.
אבא של תמר, גבר חזק, גבוה כמעט שני מטר, כתפיים רחבות, חשב שלא יחזיק הרבה. לקח איתו גרזן חדש, שכבר נחתך לעצים, לבש חולצה עובדת, עלה על האופנוע הישן שלו “צבי”, ולא אמר דבר לאמא, ופשוט נסע לכפר הסמוך להציל את בתו מהשפלה.
באותו זמן, בבית של רבקה פטרו פרץ ויכוח אמיתי. האמא הצעירה השאירה לרגע את הילד יואב על ספה צהובה-כתומה חדשה, כדי לרוץ אחרי חטיפי ילדים. כשחזרה, מצאה כתם חום קטן על הילד. בעיני החמות הכתם הפך לחור שחור, שיספוג את כל הבית. היא הופיעה פתאום, כמו רעם, וצעקה:
הרסתי את הספה! האהובה שלי! אתה יודע כמה זה עלה? אל תגע בידי!
אסדר הכל, אני אנקה, ניסתה תמר, רועדת, תופסת מטלית.
מה תנקה? היא חדשה! איך את יודעת? אף פעם לא קניתי דבר בכספך!
ואתם קונים הכל? נאנחה תמר, ובאותו רגע היא נחשפה לחמתה על חיי כל מימיה.
תראי אותה! מספיק לי לדרוש מחמתך! פקפקה פניה של רבקה.
תנגבי את הכתם ואז תגיעי איתו למרפסת! תחיי שם איתי ותזדייני עד שתלמדי להתנהג בכבוד!
תמר בוכה, מנסה למוח את הכתם, שהקפיד על הספה הצהובה-כתומה ולא רוצה לשחרר. יואב, מרגיש חרדה של אם, מצעק בקול רם, והדמעות שלו רק מוסיפות למתח.
רבקה עומדת מעל תמר, משחררת קללות רצופות. פתאום, פתאום, נפתח דלת ועמד שם אבא של תמר, מיקול. הוא עומד כמו פסל, ידו מחזיקה בחוזקה ידית גרזן.
רבקה, כשחשה בנוכחותו, הפנתה מבט קצר למגרזן.
היא ידעה שמיקול חם מאוד, והייתה מודעת לתנאי שהוריו קיבלו. היא נבהלה מיד.
היי מיקול! איך אתה מתמודד עם זה? אמר מיקול בקול עמוק, נכנס לחדר בנעלי בית.
הוא הרים את הגרזן מעל ראשו, גורם לרבקה לזוז משיתתה. במקום להכות, הוא שמר את הגרזן על כתפו והושיט יד לבתו.
בואי איתי, תמר, אין צורך להישאר כאן, אמר הוא ולקח אותה ליציאה.
חכי, חתי, רבקה קראה אחרי שנשבה מהזעזוע הראשוני, מנסה לשמור על שליטה. מה אגיד לבני?
תני לבני לבוא אליי בעצמו, אמר מיקול בקור, מזלזל. נדבר עםו על המשפחה.
מיקול לקח את תמר ואת יואב הקטן. ברק, שהפחד מהקשר עם אביו, ניסה לבוא הביתה, אך אחרי שיחה ארוכה עם מיקול, הבטיח לחיות בנפרד, לא להתערב עם החמות, ולהגן על בתו ועל הילד.
מאותו היום, רבקה פטרו נעלמה מהקשר עם תמר ונכדה. היא לא נועדה לברך אותם עוד, אפילו שלא נראתה ברחוב.
ברק ותמר גרו בנפרד, והכל היה הרמוני. האם היה זכרונותיו של החותן?
אביה של תמר, גבר חזק, כמעט שני מטר, לבש חולצה רחבה וקפצתי על אופנועו הישן, ויצא לכפר השכן כדי להציל את בתו מהשפל.
כך, הסיפור על חמות קפוצות ונישואין מתגבר, עם כל השמועות הכפריות, הגיע עד לאביה של תמר.
חברים, אם בא לכם לשמוע עוד סיפורים, תכתבו בתגובות ותתנו לייק. זה נותן לנו כוח להמשיך!
