הבוקר, ממש עם עלות השחר, התקשר אליי השכן שלי ושאל אותי:
שמעת מה עשתה בת הדודה שלך?
לא, מה קרה?
נראה שהיא עומדת לבקש גירושים בגיל 54, אחרי 30 שנה של נישואים.
מהבשורה הזאת, כפי שאומרים, נשמטה לי הלסת. איך זה ייתכן? הרי תמיד נראו לי משפחה רגילה, בעלה לא שותה, עכשיו הוא בפנסיה, מבוגר ממנה בתשע שנים. יש להם שלושה ילדים בוגריםכולם גרים בנפרדועוד חמישה נכדים. ופתאום, היא מחליטה להתגרש.
אני חשבתי שאולי קרתה כאן טעות, אז התקשרתי לבת הדודה שלי, יערה לוי, והצעתי לה להיפגש. קבענו להיפגש בגן הציבורי ליד הבית כדי לדבר בנחת. וזה מה ששמעתי…
“אני כבר לא מסוגלת. הסתובבתי כמו גלגל עכבר במשך כל החיים שלי. בעלי עבד וגם אני, אבל אחרי יום עבודה הוא היה משתדל להשתרע על הספה, לראות קצת חדשות או לשבת עם חברים לבירה, ואני הייתי מתחילה את המשמרת השנייה בבית. אני בטוחה שהרבה נשים מבינות היטב למה אני מתכוונת.
את חוזרת הביתה מהעבודה ומיד מתחילה: כביסות, בישול ארוחת ערב, להכין משהו למחר, כי הילדים צריכים אוכל כשהם חוזרים מהלימודים. אחר כך לנקות, לשטוף כלים, לשאוב אבק, כי בעל עייף, והילדים עסוקים בשיעורי בית ובחוגים. עוד המון משימות שכל אישה ישראלית מכירה.
תמיד קיוויתי שכשהילדים יגדלו, יהיה לי קל יותר. טעיתי. הילדים גדלו ועזבו, בעלי יצא לפנסיה, ואני עדיין עובדת.
עכשיו, בעלי היקר נמצא בבית כל הזמן או יוצא לדוג עם החברים, אבל מבית הוא לא עושה כלום. הוא תמיד מחכה שאני אחזור ואתפעל את הכל לבד.
המסמר האחרון היה כשחליתי וכשחזר הביתה מהדייג, אפילו לא שאל לשלומי או אם אני צריכה משהומיד פתח את המקרר וצרח למה אין אוכל, לפחות הייתי יכולה לבשל תפוחי אדמה, זה לא מסובך בכלל.
עניתיאם זה לא מסובך, תכין לבד. והוא ענה בזלזול:
בשביל מה לי אישה אם אני צריך לבשל לבד?
באותו רגע אמרתי שאני לא יכולה יותר, שאנחנו מתגרשים, נחלק את הדירה וכל אחד יגור לחוד. לפחות קצת זמן עבורי.
הילדים לא אהבו את ההחלטה שלי. הם טענו שאני משאירה אותו לבד, שהוא לא יודע לעשות כלום, ושייתכן שהוא ימות מיואש.
אבל אותי זה כבר לא מעניין. הוא שרף את עצמו. אם הוא לא מעריך מה שיש לו, שיראה לבד מה זה לחיות בלי.
זהו. אולי העניינים יתייצבו, אבל יערה חזקה בדעתה.
אני באתי עם ספקותלא פשוט להישאר לבד בזקנה.
ומה אני למדתי מזה? שאם לא דואגים לעצמם, אף אחד לא ידאג בשבילם. לפעמים צריך לבחור בשקט שלך, גם אם זה לא קל.
