תקשיב, יש סוגי אנשים שפשוט אי אפשר להתחבר אליהם, אתה בטח מכיר את הדמויות האלו שכולם קוראים להן “טוקסיות”. מעטים סובלים אנשים כאלה. אז תן לי לספר לך משהו שקרה לידידה שלי ואיך אני חוויתי את הסיפור הזה מהצד שלי.
אני בקשר טוב עם קרובת משפחה יחסית קרובה שלי. תמיד דיברנו פתוח, יש בינינו שיח ואפילו קופצים אחת לשנייה לקפה. יום אחד, החלטתי לבקר את יעל, הבאתי עוגה מהמאפייה מתחת לבית וקפצתי אליה לדירה.
אבל מה? לא תיאמתי ראש, אז לא תפסתי את הרגע הכי טוב – היית אצלה אורחת נוספת. מתברר שנחמה, שכנה שלה, כבר הייתה שם. תאר לך, אישה בגיל השלישי ששותה ומבזבזת את כל הקצבה שלה על אלכוהול. והיא מכל היושבים לבד, לא מסוגלת לשתות לבד, אז היא יורדת לחדר מדרגות ומחפשת עם מי לשבת על כוסית. רוב הזמן היא פשוט דוחפת את עצמה לאנשים.
אני משתדלת להימנע מנחמה, באמת, כי אני לא מצליחה לסבול אותה. היא מדברת בלי הפסקה, לפעמים בלי להבין מה היא שופכת. אז כל פעם אני מקפידה להיות כמה שיותר קרירה כלפיה. תכננתי כבר ללכת, אבל יעל ביקשה שאשאר עוד קצת. לא התווכחתי, ידעתי שגם ככה לא אשאר הרבה.
בזמן שהמים לקפה רתחו על הכיריים, נחמה התחילה את המונולוג הרגיל שלה. זה ממש לא פשוט לשבת עם מישהי כזו. תמיד היא מצליחה גם להצחיק וגם לעצבן עד דמעות. ליעל יש סבלנות משלה, לא ברור לי איך היא סוחבת את זה. לו אני הייתי במקומה, לא הייתי נותנת לה לעבור אפילו את מפתן הדלת.
החלטתי ללכת מוקדם, כבר פשוט נמאס לי לשמוע קשקושים. אחר כך יעל סיפרה לי מה היה אחרי שיצאתי. עוד חברה קפצה אליה, ועדיין, הכל הלך בשלום עד שנחמה התחילה “לעשות שמח”.
תוך רגע השתיים התחילו להתווכח.
לא תאמיני, נחמה הצליחה להדליק אותנו ממש, כמעט התחלנו לריב. זאת פעם ראשונה שקרה לי דבר כזה…
ופתאום ירד לי האסימון למה באמת מתכוונים כשאומרים “טוקסיות”. היא ממש דוגמה חיה. איתה ריב פתאום יוצא מאפס, כל השכנים מכירים ויודעים להתרחק. רק יעל עוד איכשהו מכילה אותה.
ועדיין, בשיחה היא התחילה להבין:
תראי, אני ואלומה חברות ילדות, עברנו המון דברים יחד. ופתאום, נחמה כמו מקצוענית בלהסית בינינו… רבנו על שטויות. אפילו שאלתי את אלומה איך הרגישה והיא אמרה שזה כאילו היפנטו אותה. יכול להיות דבר כזה, נכון?
סוף סוף יעל קלטה שזה לא שווה את זה. אי אפשר להתחבר עם כל אחד. עדיף להתרחק מאנשים כאלה. ואני, הרגשתי פתאום כמה טוב לי איפה שאני גרה אצלנו השכנים הם באמת ליגת על.
בסוף יעל עדכנה שנחמה עזבה את הבניין הדירה למכירה והיא עברה לגור אצל הבת שלה בעקבות בעיות במשפחה. מאז נהיה שקט בבניין. הנה, מספיק בן אדם אחד עקשן כדי להרוס לחברה שלם את השקט.
סביבה בריאה היא הכי חשובה שיש. מאחלת לכל אחד שכנים ומשפחה רגועים. אין לנו מספיק כוחות נפש לשטויות של מוזרים.
