הגבר גידל לבדו את בתו, כל תקוותו הייתה שהיא תגדל להיות אדם טוב והגון באמת. הוא לא חסך בשום מאמץ או הוצאה, עבד קשה ימים ולילות כדי להבטיח שלבתו יהיה כל מה שהיא צריכה. חייה של הילדה לא היו פשוטים אמה הלכה לעולמה כשהייתה צעירה מאוד.
הילדה סבלה מהבדידות ומדרך החיים שנכפה עליה. ילדים אחרים בבית הספר לעגו לה והקניטו אותה, מה שגרם לה עצב ודאגות רבות. האב ניסה להרגיע אותה בכל פעם, מדבר אל ליבה ומסביר לה שלפעמים החיים מביאים איתם הפתעות לא צפויות. אהבתו לבתו הייתה שלמה ומלאה, ובשעות הקשות הוא פיזר עליה את חיבוקו בחום מיוחד.
החג האהוב ביותר על בתו היה תמיד ערב ראש השנה. היא חיכתה לו כל שנה בהתרגשות, מאמינה שבליל זה כל המשאלות שלה יתגשמו. בבית הספר הנהיגו מסורת הילדים קיבלו מתנות והתחפשו בבגדים חגיגיים ומסכות צבעוניות. למרות הקשיים הכלכליים, האב שאף בכל מאודו לשמח את בתו ביום זה אפילו אם נאלץ להוציא סכומים לא מבוטלים לפעמים מאות שקלים כדי לקנות לה שמלה יפה במיוחד. באותו היום הפכה הבת למלכת הכיתה, כולם התפלאו ונדהמו מהשמלה ועלו עליה שבחים. הילדה הייתה גאה ומאושרת, והרבתה להודות לאביה באהבה.
הבת, ששמה נועה, גדלה. לאחר שסיימה את לימודיה בתיכון בגבעתיים, עברה לתל אביב כדי ללמוד באוניברסיטת תל אביב. החיים בעיר הגדולה השפיעו עליה מאד. נועה הייתה תמיד חכמה ומצטיינת, והצליחה להשתלב מהר. אך לאט-לאט הלכה ונתפסה אחר צדדים חומריים: גילתה את קסם הכסף והפכה לאדם שמחשב כל צעד. היא התחילה לצאת עם גברים שהיו מוכנים לקנות לה בגדים יקרים ולקחתה למסעדות מפוארות.
כשהתברר שנועה בהריון, היא התכוננה להתחתן עם בן זוגה העשיר. הייתה מאושרת מאוד אך אפילו לא חשבה להזמין את אביה ואת שאר קרוביה לחתונה. במקום זאת, שלחה להם הודעה לא לבוא, כי החתונה נועדה לאנשים מרקע עשיר והוא לא חלק מהם.
האב נפגע מאוד מהדרך שבה התנהגה בתו. כל השנים השקיע בה את כל עולמו, סייע, תמך, ליווה בכל רגע הגיע לו כזה יחס? אחרי התלבטות, החליט בכל זאת להגיע לעיר.
כשישב באולם והגיע הרגע לברך, ניגש האב אל נועה, הגיש לה זר קטן של שושנים, נשק לה בלחיים ואיחל לה מזל טוב, ולאחר מכן עזב את החגיגה בשקט, מבלי לומר דבר לאיש. נועה נותרה עומדת, נבוכה ומלאה רגשות אשם על מה שעשתה. איך יכלה לנהוג כך כלפי האדם הקרוב לה ביותר?
בלב כואב רצה אחריו, בכתה וביקשה סליחה, נשבעה שלא תחזור על מעשה כזה. כי בסוף עושר אמיתי הוא לא כסף, אלא אהבת המשפחה והביטחון שמעניקים לנו הקרובים לנו. לא משנה עד כמה תצליחי תמיד זכרי מי תמך בך ולקח חלק בדרך שלך.
