היי, מה שלומך? תתאר לי את הסיפור של יוסי ואשתו, חכתי לך איך זה התחיל
כשיוסי נישא לצלילה, האמא של הצעירה, רות, קיבלה אותו מיד בטעם של דבש. היא כבר חיזתה עליו עוד מלפניו של חטיבת העלייה, כשהוא היה רק בן נוער שמזדמן בריקוד במוזיאון תל אביב.
יוסי, אתה מתאהב? אתה עומד מול המראה כמו שלקחת תדמית של בת מצווה צחקה רות. תראה לנו את האישה שלך, אני רוצה לראות איך היא מתאימה לתמונה עם הבן שלך.
אה, אמא. אתה תמיד יודע הכול, אל תדאג, בקרוב אראה לך חייך יוסי ובעט לחדר.
איזה יופי שיהיה לנו בת כמו צלילה אמרה רות בזמן הארוחה עם יוסי.
איזו צלילה?
היא בת של פדרו, הוא מגדל אותה לבד. היא לא מתפנקת, מנומסת וידידותית, ובסופו של דבר, ממש יפה.
רות הייתה כל כך סקרנית לדעת מי זו האישה שהביאה יוסי הביתה. כשיוסי הגיע עם צלילה אל ביתו של רות לקפה, היא ישבה והסתכלה עליהם בפליאה.
אה, יוסי, קראת לי במחשבות? רציתי שתהיה לי בת זוג, צלילה. תביט אליה, היא כאילו מביטה למים חייכה רות, ויוסי וצלילה חייכו יחד.
החגיגה הייתה פשוטה, כמו של כולנו בכפר הקטן של כרמל, אבל את הסיבה לכולם היה האהבה. צלילה היתה לאטירה, אבל כשלקחה על עצמה משימה ביצעה אותה עד תום, בזהירות ובחכמה.
צלילה שלנו כמו ציפור צפרדעית, חביבה ומתחשבת סיפרה רות לשכנה.
כמה חודשים אחרי, נולד בן, מתי. האבא והסבתא חיבבו אותו מכל הלב, רק שמתי היה קטן וקצת חולה, נולד לפני המועד, אבל עם הזמן גדל והפך לילד רגוע.
הזמן עבר, ההורים של יוסי הלכו לעולמם, ולאחר שנתיים גם יוסי איבד את חיי באותו מקרה מצחיק: בזמן שהיה מעלה כמה ערמות של חציר לגג, הלב נפל לו חום של קיץ. רות התאבדה, אבל המשכה בחיים.
צלוילה עם מתי נותרו לבד. הם חיו בחשבון, בעשייה מתמשכת, חקלאות קטנה: פרה, סוס, חזיר, תרנגולות, זרע וחרישה. והכל נעשה בשקט, בלי קריאות, בלי קונפליקטים.
אם לא הצליחו להסיר את החציר לפני הגשם, רות הייתה אומרת:
אין בעיה, בן, הקיץ ארוך, הכל יתייבש.
בצד השני, כמה שכנים היו תמיד במריבה על אותו נושא, מאשימים אחד את השני, עד שמגיעים לכעס.
צלילה הייתה מסודרת עד תום: רצפה נקייה, וילונות מגולחים, חומה לבנה. היא אהבה לבשל, לא הרבה, אבל בתפריט היה מגוון, ומתי אהב לאכול. היא תמיד שאלה מה להכין למחרת.
שכנה בשם חנה ביקרה לעיתים והייתה מופתעת:
צלילה, אתם שניים בבית, ולמה כל כך הרבה תבלינים על השולחן?
בואי, שבו הזמינה צלילה. מתי אוהב לאכול, אפילו אם הוא לא גבוה.
וואו, הילד שלך אולי לא חזק כמו יוסי, אבל הוא חמוד, כשמסתכלת עליו קרים כשלג חייכה חנה. אולי תמצא לך בן זוג טוב, רגוע ונאמן.
הזמן עבר והכפר העריך את צלילה ואת מתי על חכמתם, נקיותם והאמתיות שלהם. מתי עצמו בחר לעצמו אישה, למרות שמרבית בחורים נוטים לאהוב בחורות גבוהות, הוא מצא את ורד, בחורה גבוהה, חזקה, כמעט גבוהה ממנו, ולא דווקא יפיפייה, אבל מלאת תכונות כמו חן, תוקפנות והפתעות.
צלילה לא יכלה להבין איך ורד נרתעה למתי, היא חשבה:
איך הוא נמשך לבחורה שאינה מתאימה לו? הם שונים לגמרי, ואף אחד מהם לא ניתן לשינוי.
אבל היא קיבלה זאת ושיתפה במחשבות: אם הבן מאושר, גם האמא שמחה. ורד הייתה קיצונית, מדברת הרבה, בעוד מתי היה שקט וחרש.
אין בעיה, אמא, הילדים ילמדו, ואני אסביר להם מה קורה אמר מתי כשהאם שלו שתקה.
החתונה הייתה שקטה, בלי ריב, כמו כשבא לילה כולם נרדמים אחרי משתה. בבוקר צלילה נזתה למטבח לנקות אחרי השולחנות, וורד הצטרפה, מתלוננת:
למה היינו מתחתנים, אם עכשיו צריך לנקות? קראה בקול.
תנוחי קצת, וורד, אני אצליח לנקות לבד החלה צלילה.
אתה חושב שהשמועות יטפחו עליי כאישה של קושי? חיבבה וורד.
תשתיקי, כולם ישנים חייכה צלילה בעדינות.
ולבסוף, וורד תפסה בקלילות: אני יודעת איך נראים סבתות…
הקשר ביניהם לא היה מושלם, אבל צלילה שמרה על שלווה. וורד מתבוננת איך מתי מתייחס אליה בחיבה, מלטף ונותן נשיקה על הלחי, ושוררת תחושה של רמת חום.
כשמתי הלך לחנות, הוא היה מספר לחברות איך וורד מדברת עליו בחיבה, איך הוא אף פעם לא אומר לה דבר רע.
הסבא מתן, שבמקום אחר, ניגן על חצוצרה והגיד בעצב:
חבל על צלילה, הזמנתם סנונית במקום ציפור שיר.
העיירה ראתה את צלילה בחן, למרות שהייתה מבינה שוורד לא קלה לנהיגה. צלילה לא יכלה להתווכח, היא פשוט המשיכה בחברה.
מתי עבד במוסך, ובכל פעם שמישהו שאל איך הוא מצליח לחיות עם אשתו המוזרה, הוא פשוט פנה בכתף.
בסוף, וורד ילדה בן, תומר, שהיה חזק, אבל לא קיבל מספיק חלב ולא היה יכול לישון טוב בלילה. וורד לא רצתה להאכיל אותו, אבל צלילה קיבלה אותו על הבריאות, והזינה אותו עד שהוא גדל חזק ולמד בבית הספר.
התומר, כשגדל, ראה שהאמא שלו מדברת בכעס על צלילה ועל סבתו, ובו בזמן הציג לשם טיבול ותחום של דאגה, ולכן הוא היה מדבר רק עם סבתו, קיבל ממנה עזרה, עד שהיום הוא מתכנן לשאת את טלי מהשכונה, בחורה חמודה, ולבנות בית יחד עם צלילה.
צלילה תמיד מתפללת עליהם ומברכת אותם: אלוהים יברך אתכם, תבנו בית חם ותזכו לחיים שלווים.
זהו, אז זה הסיפור של יוסי, צלילה, מתי, וורד ותומר. מקווה שתהנה מהסיפור, חיבוק חזק!
