הבעל שלי היה בחו”ל חודש שלם בנסיעת עסקים, והיה אמור לחזור עוד מעט.
ואז, בדיוק כשהוא לא בבית, הברז במטבח מחליט לשפוך מים לכל עבר. דינה קפצה אליי ושאלה אם אני יכולה לעזור לה. תיקונים כאלה? אני? חס וחלילה! אז שלפתי את המספר של שרוליק השרברב.
קבענו לשעה מסוימת, והנה שרוליק דייק כמו שעון ירושלמי. דינה הכינה מראש את השקלים, בדיוק כמו שסיכמו. אחרי העבודה, היא מגישה לו את הכסף.
חסרים פה 1,100 .
מה פתאום? דיברנו על סכום אחר. יש לי עד, אפשר לקרוא לשכנה.
לא מעניין אותי העדים שלך. 2,000 את משלמת. לא תשלמי? מפרק לך את הברז וסוגר לכן את המים!
אין לי סכום כזה, אפשר את השאר כשבעלי חוזר?
מתי הוא חוזר?
עוד חמישה ימים…
אין סיכוי. תביאי את הכל עכשיו, אני מחכה.
אבל אין לי אגורה נוספת!
טוב, אז נסתדר בינינו. הברז לא תוקן חינם!
אחרי זה הוא התחיל לחטט לה בארונות.
תגיד, אתה השתגעת? זה הבית שלי! אני מזמינה משטרה.
קדימה, תזמיני. אני אגיד שאת מסרבת לשלם לי.
ואז שרוליק נהיה ממש מאיים, עד שדינה התחילה לצעוק. אני, שישבתי אצלי בבית על קפה ועוגה, שמעתי את הצעקות, טסתי לשכנה.
ראיתי את שרוליק דוחק את דינה אל הקיר.
עוף ממנה, יא חוצפן!
היא חייבת לי כסף!
דינה בחורה ישרה, קח אלף שקלים ודי. בסדר? ומה שתדע אם בעלה יחזור והוא שומע מה שהיה כאן, הוא יראה לך מה זה. הוא מתאמן בקרב מגע.
תוך שנייה שרוליק ברח משם כמו ממלחמת יום כיפור, ואני התאמצתי להירגע ולבקש מדינה סליחה שהבאתי את השרברב הזה. הסכמנו שלא נגלה לבעלה למה להבהיל אותו? ועכשיו שנינו מחפשים איש מקצוע נורמלי, כי אצלי גם הברז כבר נוזל!
