גבר נורמלי לא היה בחיים בוחר באישה רזה מדי, תדע לך למה?
כבר חמישים שנה דוחפים לנו סטנדרטים קשוחים של יופי ושל רזון, ומאז שהתחילה עונת הפלאפל-בלי-טחינה, כולן אמורות להיות דקות כמו סמרטוט. בין אם בא לך ובין אם לא, החברה לוחצת להתאים את עצמך, כאילו את כלב מגזע ולא בן אדם. אחרת, אין קידום בעבודה, ולא תזכי לבן זוג שווה.
נשים סופרות קלוריות כאילו קנו אותן בחנות זהב, בחרדה מכל גרם שעולה. נשים רגילות, יפות, עם קימורים ושפם קלאסי של סבתה מירוחם פשוט נעלמו מהשערים של עיתונים. ואני, כמו כל החברות שלי, מתנגדת לזה.
כל אחד הוא יצור ייחודי אף ארוך, אף קצר, פנים עגלגלות או לחיים קעורות, תלתלים או שיער חלק הכול מעולה! אבל להעדיף מישהי כי נעלמו לה 20 קילו? נו בחייך, בעיה של הראש. אין מצב שגבר שפוי יתלהב מאישה שמאבדת את עצמה לדעת מרוב דיאטה.
ברור, אני לא מדברת על נשים שרק בקושי מוצאות את הצוואר בין הלחיים. אבל מידה וחצי יותר? זה יתרון! מלאות תמיד יודעות להכין משהו טעים.
אף פעם לא תישאר רעב תמיד יש להן בורקס במקפיא או חמין ביום שישי. מבינות אוכל, נהנות מהחיים, ומשתפות כל מי שבסביבה.
ואם האישה שלך חמודה ועגלגלה לא תשלח אותך לדיאטת שייקים, ולא תגלגל עיניים כמו טוקבקיסטית כועסת, ולא תבשל לך רק עדשים ומלפפון חמוץ. די, מספיק סבלנו בצה”ל.
אפשר בלילות לשבת, לזלול פיצה ולקשקש סרטים גרועים בנטפליקס, וגם לקרוע גלידה מהמקפיא. והכי חשוב אין לה פוזה והיא מעריכה שאתה לצידה, לא דורשת כלום מעבר. לעומת זאת, הלחוצות על דיאטה? שחקניות אוסקר. אז אני בחרתי באחת קצת יותר מלאה ומאושר לי בלב ובבטן!
