היום, 12במרץ2025
יום נוסף בעיתוי של הרגעים, כשסגרתי את העיניים על החלון של המטוס, חוץ למבט של האוויר, וצעתי בקול חזק:
אדיכה! תמיד אוהבת אותך! אחזור, תראי!
הקול של אדיק נגמר ברגש, והאדמה של הטיסה נמסה עליי. אחרי שירדתי למושב, ישבתי עם דמעות קשות בלב. לצידי ישב בריסט, בוריס, שותק בעיניים כמו מנורת משקפת וכעסד. הוא ראה את האור של האילומינטור, שקט כמו חצוצר. חכמה אחת הייתה איתו, אבל בוריס לא יזמן שום פיסת מילים שגויות לעולם.
בינתיים, בתור אבא, הוא חייך חמק של אהבה אל הפידבק של תינוק שלו, מיאה. הילדה שלו, מאיה, הייתה רק בת שנתיים. מייקין, שאלה למה אמא בוכה בלי הסבר, ואבא מנסה להרגיע.
המטוס נחת קורס לישראל.
בסאלון של המטוס, ישב קהל רחב של משפחת בוריס וזשאנה. כולם נחתו אל הארץ המובטחת. לעולם
בזמן שדזקתי למינסק, היה שם אהבה בשם אדיק. ז׳אנה חשבה בביטחון, אדיק ייהפך לבעליה. היא הייתה בטוחה, אדיק יהפך לבעליה.
אמא של ז׳אנה, הכריזה על המעבר אל הארץ:
נמצאנו בעלם בעלם של חותן טוב, מצאנו בחור של ברית.
ז׳אנה צחקה על החדשות ההפתעה. אבל מהר, נולדו קנייני נישואין של בריס.
בינתיים, רגשתי קיטור של גשרים ובקשת של פרידות. ובריס חייך על אהבה של ז׳אנה לאדיק, שלא יפוג. הוא נושא לו חן של קרב. אהבה של כל יום חזקת, והיה עוזר.
אמא, מבינה את מצב הבת, החליטה לשכנע:
ז׳אנה, עלינו לנסוע! אחרי זה, תוכל לנהל את חייך לפי רצון. הוא בחור נעים, חכם.
אדיק הרים את הכתף:
ז׳אנה, תדלי לי? לא אדיק?
ז׳אנה חשבה, הוא רעב למגע.
היום, פקתי בחתימה, אדיק, אל תזכור, אהבות.
כאשר נולדה מאיה, ז׳אנה הרגישה את האמא על חזה. ז׳אנה, חיבקה, היא קיבלה בטחון זמני.
בסופו של דבר, הקמנו את כל המסמכים למטר. כל הפריטים נשלחו.
אדיק, נחת, נחת, לבוש, קיבל פרחים ענקיים של חבצל. ז׳אנה ראתה במרחק אדום, ראתה פרחים. לפני שניות, קפצה חזרה על האדמה, הפרחים נפלו על האדמה.
המטוס עלה למהירות. הפרחים נגמרו ברוח, נשרו על משבולת ההמראה.
ישראל. נתניה.
מקום מגורים חדש.
חיים חדשים.
רבה קשיים בדרך אל האושר.
יעבורו שנים לפני שז׳אנה ובריס ינשמו במרווח. היו צריכים ללמוד עברית, מנהגים, להתמוש בחום של מדינה, ולמצוא עבודה.
סבים (סבים וסבות) אחרי זמן, יעברו למקומות נצחי. ז׳אנה תוליד עוד שתי נכדות. איו ולקארמה. בריס תמיד יהיה קרוב. הוא, כמו מלאך משמר, מגן על משפחתו, ללא הרף. כל דאגות היום נטל על עצמו.
בריס יטייל עם ז׳אנה בכל אירופה.
ביום החתונה של כסף, בחברת הילדים, נינים, הוא מכריז אהבה לאיש שלו. ובריס יגיד, עד היום, לא מאמין באושר האינסופי.
אמא של ז׳אנה, הייתה צודקת.
לסוף, נותר לי:
הקפדתי שלא אשכח שהאהבה האמת מתחדשת רק כאשר נותנים מקום לחיבוק, ושהרבה סבלנות נותנת מקום לצמיחה.
**לקח אישי:** האמת של החיים היא שנחתום בעקביות אם נפתחים הלבבות, והם יביאו אור.
