אז תקשיב, יש לי סיפור ממש מתוק לספר לך, קרה לאמיר ביום רגיל כשהתעורר משנ״צ על המיטה שלו. פתאום שם לב שהצעצוע, נמרון מפלוש שלו, נעלם! ישר קפץ מהמיטה והתחיל לחפש בכל הבית, הפך מגירות, בדק מתחת לספה, אפילו חיפש בארון שום דבר, הנמרון פשוט לא היה שם. אמיר היה ממש שבור, חשב שהחבר הכי טוב שלו פשוט יצא מהעיר בלעדיו.
כמה שבועות הוא הסתובב עצוב, מתגעגע לנמרון שלו, עד שיום אחד המזל פגש אותו הוא מצא את הנמרון עמוק בפינה בארון, ממש מוסתר! אתה לא מבין איזה שמחה, הוא חיבק אותו כאילו לא נפרדו אף פעם, והם חזרו לשגרה שלהם אמיר לא עוזב את הנמרון שלו, הוא קורא לו נמרון, ולוקח אותו לכל מקום.
מהר מאוד הוא גילה שאמא שלו, דבורה, היא זו שטיפלה בקשר הקרוע בנמרון, אמרה שטיפלה בזה כמו שסבתא שלו, מרים, תמיד תיקנה דברים בצורה מושלמת. מרים, הסבתא, תפרה את הנמרון בצורה כל כך מקצועית שזה היה נראה חדש לגמרי. אמיר היה בעננים, ממש חיבק אותה ודמע מרוב תודה.
הקטע הזה הראה כמה אמיר מעריך ואוהב את סבתא שלו וזה גרם לו להבין כמה חשובים הקשרים המשפחתיים והאכפתיות הזאת. אין כמו אהבה של משפחה, פשוט מרגש.
