הנערה טיפלה בסבתא של השכנה, כולם חשבו שזה כדי לקבל ירושה, אבל הם טעו.
נעמה לא הכירה את אביה הוא עזב את אמה כשהייתה קטנה מאוד. אמא שלה הייתה, וגם סבא שלה, ויחד גידלו אותה. כך קרה שיום אחד אמא שלה חלתה בסרטן ונפטרה, ונעמה נותרה בת עשר בלבד. נותרה עם סבא שלה, שהיה לה כאבא והיה עולם ומלואו.
הסבתא שלה מתה עוד לפני אמא וכך נותרה נעמה רק עם סבא. היא כבר הפכה אישה בוגרת, עבדה, וטיפלה בסבא הזקן. לאחרונה נחלש מאוד, לא קם מהמיטה. נעמה ידעה שתכף יגיע רגעו.
נעמה, אני חייב לבקש ממך משהו.
מה זה, סבא?
את יודעת, סבתא שלך הייתה לה חברה טובה מאוד. היו כמו אחיות. כשסבתא הייתה בחיים, החברה תמיד באה לבקר ולעזור. אחרי שסבתא נפטרה, אני הייתי הולך אל רחל. מתוקה שלי, אל תשאירי אותה לבד. כשתגיע שעת פרידתי, תבטיחי לי שתדאגי לה.
אני מבטיחה, סבא.
למחרת נפטר סבא. נעמה נותרה לבד. החלה להגיע לבית של רחל, עוזרת לה, מבשלת. היה בזה משהו משונה הרי לרחל היו קרובי משפחה, אבל איש מהם כלל לא דאג לה. שלוש שנים חלפו, ואז נפטרה גם רחל, ובפתאומיות הופיעו קרוביה.
ביום ההלוויה כל בני המשפחה חיפשו בדירה. היה ברור מה מחפשים כסף. נעמה לקחה מביתה של רחל רק תמונה אחת, ויצאה לדרכה. למחרת הופיעה בדלת אחותה של רחל.
נעמה, תשמעי…
מה קרה?
רחל השאירה לך צוואה. אבל תביני, את לא משפחה שלה. אנחנו, אנחנו משפחה שלה. נכון, לא טיפלתי בה, אבל היו לי חיים מסובכים. אני אמצא דרך להחזיר לך טובה.
בסדר. שלמי לי.
אבל האם נעמה מסרה להם הכול? לא, היא תרמה הכול לילדים בבית הילדים.
