בוקר אחד, אבא שלי נסע ברכבו לעבודה ועצר בתחנת דלק כדי לתדלק. שם פגש נערה הרה בשם נעמה, בת תשע עשרה, שביקשה נדבה. היא פנתה אליו בבקשה לעזרה, והוא ענה בצער שאין איתו עודף, עלה לרכב והתכונן להמשיך בדרכו.
אך רגע אחרי, ירד שוב מהרכב ושאל את נעמה איך הגיעה למצב הזה. נעמה סיפרה לו שרבתה עם הוריה, משום שהם לא הסכימו עם דרכה בחיים; היא נכנסה להיריון מחוץ לנישואין, ובעקבות כך הוריה הרחיקו אותה מהבית. אבא שלי שאל אותה אם יש לה עבודה או תמיכה כלשהי, והיא ענתה שלא.
אחרי ששוחח איתה, אבא שלי החליט לתת לה הזדמנות הוא שלף את כרטיס הביקור שלו וביקש ממנה שתתאם איתו שיחה למחרת. נעמה התקשרה כמו שביקש, והוא הזמין אותה לפגישה במשרד.
במהלך הפגישה ערך לה ראיון קצר, ולאחר שבוע החלה נעמה לעבוד בתחילה בשיחות טלפון ובמטלות קטנות. עם הזמן התקדמה, הפכה לסגנית מנהלת, וכיום נעמה בנתה לעצמה משפחה קטנה, והיא מצליחה מאוד.
המפגש הזה לימד אותנו שתמיד יש מקום לפתוח דלת עבור אדם שקיבלנו את סיפורו בלב פתוח חסד קטן יכול לשנות חיים ובסופו של דבר מחזיר טוב לעולם.
