המקרה הזה קורה ממש עכשיו, באחד מימי שישי החמים של הקיץ. בעלי נמצא בעבודה, ואני ובתי, שמה נועה, יצאנו לשוק הקרוב בתל אביב לעשות קניות לשבת.
לאחר שסיימנו את הקניות, אנחנו חוזרות הביתה, שמות את השקיות במטבח ומתחילות לסדרנועה עוברת עם המגב בסלון, ואני עסוקה בבישולים.
פתאום, מבחוץ, נשמע רעש של בלמים תקיף. אני מציצה מהחלוןהגיעו קרובי משפחתנו הרחוקים! בת-דודה שלי, רימון, עם בעלה אילן ובתם בת ה-15, ששמה עדי.
אני מזמינה אותם להיכנס, מסדרת במהירות את השולחן, ומנסה להבין מה הסיבה להפתעה. מתברר שאמש הייתה יום הולדתה של רימון, והמשפחה החליטה לקפוץ לבקר אצלנו ולחגוג יחד.
ברור שלא הייתי מוכנה למבקרים לא צפויים. כשהאורחים שותים תה, אני מתקשרת לבעלי, איתי, ומספרת לו על המצב. הוא מציע להכין שיפודים, ומזכיר שיש לנו במקפיא בשר בקר במיוחד בשביל זה.
אני חוזרת לסלון ומסבירה לקרובים שאני לא הייתי מוכנה, אבל נציע שיפודים, נשרה את הבשר עכשיו ובעוד שעה-שעתיים הכל יהיה מוכן, בדיוק כשהוא מגיע מהעבודה.
הם מהנהנים, נכנסים לחדר ומיד משתטחים על הספה, מדליקים את הטלוויזיה וצופים אילו בתוכנית בישול חביבה.
אני נבוכה, שואלת את אילן אם הוא יהיה מוכן לעזור לי לחתוך את הבשר לשיפודים. הוא מספר שכואבת לו היד, ורימון ממלמלת שהיא מרגישה עייפה מהנסיעה, מסתובבת הצידה וממשיכה לצפות.
אני נאנחת ושותקת, מתחילה בעצמי לחתוך ולשר את הבשר. בסוף אני ונועה עושות הכלמגישה, מסדרת, ומנקההם אפילו לא מציעים לעזור לרגע.
איתי חוזר הביתה, אני מספרת לו ברוגע כל מה שקרה. הוא מופתע, אומר שהקרובים שלי חצופים, וקורא לכולם לשולחן.
בזמן הארוחה שוררת שתיקה כבדה. אילן לוקח שלושה שיפודים ומתחיל לאכול בתיאבון גדול. איתי מסתכל עליהם, ברור שלא מרוצה מהסיטואציה.
אחרי הארוחה אני שואלת אם מישהו אולי מוכן לעזור לנו לשטוף כלים, בתקווה שמשהו יתעורר אצלם, אבל רימון עונה ש”המניקור שלה לא מאפשר” ועדי לא יכולה לשטוף כי “היא צעירה מדי”.
ואז הקרובים מודיעים שבשעה הזו כבר אי אפשר לצאת, ושהם רוצים להישאר לישון, ושבת-דודה שלי צריכה לישון במיטה שלנו כי יש לו בעיות גב וצריך מזרון קשיח.
בשלב הזה איתי מאבד סבלנות ומתחיל לצעוק עליהם:
מה אתם חושבים, שזה מלון פה? יש פה עובדים בשבילכם? עכשיו מיד תארזו ותלכו הביתה!
אני עומדת המומה, מנסה להרגיע אותו, אבל הקרובים שלי כבר עפים אל הדלת, מזנקים לרכב שלהם ונוסעים מהר ומתוך הבית שלנו.
