במתכוון לחתונה
אורי מתחתן עם רוֹתֶם במכוון כדי לפגוע במוריה. הוא רוצה להראות שלא סובל מהטבות שלה. יחד עם מוריה הוא נשאר כמעט שנתיים. הוא אוהב אותה עד משוגג, מוכן להרים שמים ולסדר את כל החיים לפי החלומות שלה. הוא מרגיש שהקשר מוביל לחופה, אבל ההימורים המתמידים של מוריה לדבר על נישואין מקפיאים אותו.
למה אנחנו צריכים לחתונה עכשיו? אני עדיין לא סיימתי את התואר, ואתה בעסק אין דג ולא בשר. אין רכב תקין, ואין דירה משלה. וכנה, אני לא רוצה לגור עם אחותך במטבח אחד. אם לא מכרנו את הבית היינו חיים בלי בעיות זה מה שהיא אומרת לי בתדירות גבוהה.
לא נוח לאורי, אך הוא מכיר באמת שבדבריה. הוא ואורלי, אחותו, מתגוררים בדירת ההורים, העסקים רק מתחילים להתעורר, והוא עדיין סטודנט בשנה האחרונה. הוא נאלץ לקחת את ההנהלה על עצמו לפני קבלת התואר. הם מוכרים את הבית במשותף כדי להציל את העסק של הוריהם. בחצי שנה מצטבר חוב משמעותי, ושניהם עדיין לומדים. המכירה מאפשרת לשלם את כל החובות, למלא את מלאי החנות ולשאיר קצת כסף לשעת חירום.
מוריה טוענת שעלינו לחיות ברגע, לא לחכות למחר דמיוני. בעיניה, כשכל העולמות נופלות על ההורים, זה נשמע קל. אורי הופך לבוגר ברגע עם חובות לאחותו, עסק ופרטיות. הוא מאמין שהכל יסתדר הבית ייווצר, הרכב יגיע, והגינה תפרח.
שום דבר לא מרמז על סכנה. הם מסכימים ללכת לקולנוע, ומוריה מבקשת שלא תיסע איתו היא מגיעה לבד. אורי מחכה לה בתחנת האוטובוסים, פתאום רואה אותה מגיעה ברכב יוקרתי. היא יוצאת, מושיטה לו ספר ואומרת:
אני מצטערת, אנחנו לא יכולים יותר להיות יחד. אני מתחתנת והיא נעלמת לתוך הרכב.
אורי קופא. מה השתנה בימים שהרגיש את היעדרותה? כשחוזר הביתה, אורלי קוראת לו מבט:
כבר יודעת?
הוא רק מהנהן.
היא מתחתנת למיליונר. ביקשה ממני להיות עדה סירבתי. היא בוגדת! מסתובבת איתו בגב
אורי מחבק את אחותו, מלטף את ראשה:
תירגעי. שיהיה לה טוב. לנו אף יותר.
לאחר מכן הוא נעצר בחדר על פני יום שלם. אורלי משכנעת אותו לצאת:
בוא, אופה לי חביתה
עד הערב הוא יוצא בעיניים בוערות:
תתארגני.
לאן? מה אתה מתכנן?
אתחתן עם הראשונה שמסכימה אומר אורי בקור.
זה לא אפשרי! זה לא רק החיים שלך מנסה אורלי לעצור אותו לשווא.
את לא תלכי אלך לבד, חותך אותו.
בפארק מתהלכים רבים. בחורה מסובבת אצבע ליד הציפורן, אחרת בורחת מפוחדת. שלישית, מביטה בעיניו, אומרת כן.
איך קוראים לך, יפה?
רוֹתֶם.
חייבים לחגוג את האירוסין! והוא מושך אותה עם אורלי לקפה.
השולחן מציף שתיקה מביכה. אורלי לא יודעת מה לומר. במוחו של אורי מתרוצצות מחשבות על נקמה. הוא כבר החליט: לעשות הכל כדי שהחתונה שלו תתבצע בחמישים.
כנראה שיש סיבה רצינית שהצעת נישואין לזרה פורצת רוֹתֶם את השתיקה. אם זה החלטה ספונטנית, אני לא מתנגדת ואלך.
לא. הבטחת כבר. מחר נרשם ונפגש עם הוריך.
אורי קורץ:
קודם, בואי נעבור ל”את”.
כל חודש לפני החופה הם נפגשים יום ביום, מדברים, מכירים אחד את השני.
אולי תספרי למה דווקא כך? שואלת רוֹתֶם.
לכל אחד יש שלדים בארון משיב אורי, מתחמק.
העיקר שלא יפריעו לחיים.
ולמה הסכמת?
דימיינתי עצמי כנסיכה שהמלך-בעל מזמין לבעלותו, ובסיפורי האמת תמיד מסתיים בולחיו יחדיו באושר. רציתי לבדוק זאת.
המציאות כמובן מורכבת. אהבה גדולה משאירה לב שבור וחיסכון קטן אבוד, אך היא מלמדת להכיר אנשים. מחפשי הרומנטיקה שמסתובבים סביב, רוֹתֶם דוחה במבט ראשון. היא לא מחפשת את האחד, אלא יודע שהיא צריכה גבר חכם ועצמאי, שיכול לפעול. באורי היא רואה החלטיות והקפדה רצינית. אילו היה עם חברים במקום עם אחות, רוֹתֶם הייתה עוברת בלי לעצור.
אז איזו נסיכה את? שואל אורי במבט מתבונן. לאמיצה, וְסַלָלָה או נסיכת-צפרדע?
נשקי תדע מחייכת.
אבל אין נשיקות, אין יותר ביניהם.
אורי מתעסק בעצמו בהכנות לחתונה. רוֹתֶם רק בוחרת מתוך מה שהוא מציע. אפילו את השמלה ואת הכתר קונה הוא בעצמו.
תהיה היפה ביותר חוזר עליו.
במשרד האוכלוסין, מחכים לרישום, נתקלים במוריה ובאישתה. אורי מחייך:
מותר לברך, מנשק את לשונתה הקודמת בלחיצה על הלחי. שיהיה לך שמחה עם הארנק!
אל תעשה הצגה, משיבה בקול מתוח מוריה.
מוריה מביטה באישה של בחירתו של אורי מרשימה, יפהפייה, לא רק יפה אלא מרשימה, עומדת בגאווה כמו מלכה. מוריה מרגישה תחרות. היא חושבת שהיא טעתה ולא תקבל מה שהיא חיפשה.
אורי חוזר אל רוֹתֶם:
הכל בסדר אומר בגישה מתוחה.
עדיין לא מאוחרת לעצור לוחשת רוֹתֶם.
לא. נמשיך עד הסוף.
בזמן שהעיניים של האישה החדשה מביטות בו במבט מבולבל, אורי מבין מה עשה.
אגיד לך שאת מאושרת אומר, מאמין במילותיו.
מתחילים חיי המשפחה. אורלי ורוֹתֶם מוצאות שפה משותפת, מתאימות אחת לשנייה. אורלי הלבנית לומדת לשלוט ברגשות, ורוֹתֶם מנהלת את הבית ללא מאמץ.
ככלכלנית מומחית במיסים, רוֹתֶם מסדרת את הכספים. חצי שנה אחרי פותחים חנות שנייה, ולאחר מכן מעבדים צוותים של בעלי מקצוע הם לא רק מוכרים חומרי בנייה, הם גם מבצעים שיפוצים. הרווחים מתרחבים.
היא מתגלה כוָסִילָה חכמה מציגה רעיונות כך שאורי מתאר אותם שלו. נראה שהחיים נוחים, אבל אורי מרגיש שאין את הריגוש שהיה עם מוריה. הכל רגוע, תחזיר, שגרתי. שגרה מרגישה כמו חול, אין לי טעם זה מה שמעניין.
בזכות רוֹתֶם הם עוברים לשלב גבוה בונים קוטג’ים למפתחות. הבנו הראשון הם בונים לעצמם.
כל שעליו משתפר, הוא נזכר במוריה: אולי הייתי צריך לסבול יותר. אם הייתה רואה באיזה רכב אני נוסע עכשיו, והבית לא ארמון אלא בית! מתגאה. הוא שואל את עצמו: אם רק.
רוֹתֶם רואה את אורי מתייסר. היא רוצה להיות אהובה, אך לב שלא שלך לא ניתן לכפייה. לא כל סיפור משלים סוף שמח, היא חושבת במרירות, אך מוותרת על התקווה השם מחייב.
אורלי גם היא מתבוננת באחיה.
תאבד יותר ממה שתמצא אומרת כשהיא מתכנסת לעמוד על דף של מוריה ברשת.
אל תסתכלי! קוטע אורי.
אולגה מגיבה במבט חם:
טיפש, רוֹתֶם אוהבת אותך באמת, ואתה משחק.
זה מה שהייתי צריך שהילד יכוון אותי, קולט אורי. הוא נמשך יותר למוריה. הוא כותב לה.
מוריה מתלוננת שהחיים האישים שלה לא מתקדמים. היא גורשת מהבית ללא כלום. היא לא סיימה את הלימודים, אין לה עבודה קבועה, לא חזרה להורים, גרה בדירת שכירות במרכז האזור.
אורי מהסס כמה ימים: לנסוע? או לא? אך המצב משאיר אותו בבית לבד למספר ימי רוֹתֶם נוסעת לבקר סבתא חולה בכפר.
הוא מחליט, קובע פגישה. נוסע לעיר שלה במטוס, למרות האותות. לבו פועם, מדמיין מה יאמר, לאן ייגיע איתה.
המציאות קשה
מה אתה, יפהפה, קופצת מוריה אל צווארו.
ריח גוף לא מתוחזק פוגע באף. הוא מתרחק בפזיזות:
אנשים מביטים.
ולא אכפת לי! צוחקת היא.
חצאית קצוצה, איפור זול, בושם מקורו באופק לא ברור האישה הגסה מתעלה על רוֹתֶם: היא הייתה כזאת כבר, למה שלא שמתי לב? הוא מתבונן במוריה שותה בירה.
תן לי כסף, אחזור לך, גורמת מוריה לחייך.
הוא כבר לא יודע איך להיפטר ממנה.
מצטער, יש לי עבודה, קם אורי משולחן.
ניפגש שוב?
לא חושב, מזמין מלצר. חשבון, בבקשה.
רוצה לשהות עוד, מתמרמרת מוריה.
תן לה להסתכל בתקציב הזה, מגיע למלצר קצבה גדולה.
אורי מניד ראשו בהבנה.
בבקשה הוא נוהג במהירות המותרת.
נכון, טיפש, מציק לעצמו אורי, אורלי הייתה צודקת! למה בכלל התחלתי את זה? אולי לא היה לשווא שנסעתי.
אף פעם לא קראתי לאשתי רוֹתֶם בשם הזה. אין לי אף אחד קרוב יותר, הוא נרגע, מבין. חמש דקות יושב, מתרגל את השנים מאז החתונה.
אורי רואה בפני אשתו את העיניים כחולות כמו שמים, עם ברק עדין, נזכר איך רוֹתֶם מחייכת כשהוא מגיע, איך היא מתנגנת בשערותיו באצבעות ארוכות מטופחות.
הבטחתי להפוך אותה למאושרת, אומר, נזכר איפה הוא עצר, מדליק רכב ועובר כ-20 קילומטרים לשביל הכפרי.
שבוע זה יותר מדי, לא יכול לחיות בלי אותך אפילו יומיים, אומר כשרוֹתֶם רצה אליו מבית סבתא.
אתה משוגע, היא מחייכת דרך הדמעות.
רוֹתֶם אהובתי, לוחש אורי לאוזן אשתו, והלב של שניהם מתפרק משמחה.
