היי, רוצה לספר לך סיפור שקרה לאלונה, חברה שלי שממש מזכירה לי מישהו שאנחנו מכירים.
אלונה לא זוכרת את הוריה בכלל. אביה הלך לפני שהיא נולדה, והיא אף פעם לא שמעה עליו דבר. אמא שלה מתה כשהיא הייתה בת שנה, אחרי שנקראה לה מחלה קשה שהלכה והשתרפה כמו נר.
היא גדלה עם סבתא רחל, אם של אמא. רחל איבדה את בעלה בגיל צעיר, ובכל החיים שלה הקדישה את עצמה רק לבת ולנכדה. מהר מאוד נוצרה ביניהם חיבור רוחני עמוק רחל ידעה בדיוק מה אלונה רוצה, והן תמיד הבינו אחת את השנייה בלי מילים.
כולם אהבו את רחל מהשכנים, דרך המורים בבית הספר, ועד לחבר’ה בתל אביב. היא אף פעם לא מדברת על אף אחד מאחורי גבם, ותמיד פונים אליה לקבלת עצה. אלונה מרגישה מזל שיש לה סבתא כזו, כמעט כמו מורה חכמה.
בחיי האהבה של אלונה, הכול היה מבולבל. היא סיימה תיכון, הלכה לאוניברסיטה, עובדת במשרד של משרד התחבורה, תמיד רצה לשרת משהו, תמיד הייתה ביסודיות. היו לה כמה בחורים, אבל אף אחד לא התאימה. סבתא רחל הייתה מדברת איתה על זה: מה את מחפשת, אלוניק? אינך רוצה לבחון בחורה אחת, יש לך חן, חכמה, ויופי. אלונה צחקה איתה, אבל בפנים היא הבינה שכדאי כבר לחשוב על נישואין, אחרי שהיא כבר בת שלושים.
פתאום, סבתא רחל הלכה לישון ולא קמה יותר. הלב שלה עצר בלילה, והיא הלכה לעולמה בפתאומיות. אלונה הייתה באולה, לא האמינה למה שקרה. היא המשיכה ללכת לעבודה ולסופרמרקט, אבל הכל היה על אוטומט. בבית חיכתה לה רק החתול מיסי, והיא הרגישה ממש בודדה.
יום אחד ברכבת החשמלית, אלונה קוראת ספר. מולן מתיישב גבר בנוי, במראה טוב, כבן ארבעים, לבוש אלגנטי. הוא מביט בה בעיניים חמות ואלונה מרגישה שהוא מרגיש נעים. הוא מתחיל לדבר איתה על הספרים, ואלונה יכולה לשוחח על זה שעות. זה ממש כמו בסרט מושקין, חשבה אלונה. כששעה כבר עבר, אלון, כמו שהוא נקרא, מציע לה להיפגש בקפיטייה קטנה בשרונה. אלונה שמחה ומסכימה מיד.
מאותו רגע התחיל ביניהם רומן מסחרר. הם מדברים בטלפון כל יום, מחליפים הודעות, ונפגשים רק מדי פעם. אלון עסוק בעבודה שלו, ולא מדבר הרבה על עברו או על משפחתו. אלונה לא מתווכחת, היא מרגישה שמצאה לראשונה בחייה מישהו שמאושר איתו.
באחד הימים אלון מזמין את אלונה לארוחת ערב מיוחדת במלון הלאדג’, ומרמז שהיום הוא חשוב. אלונה מבינה שהוא מתכוון לשאת אותה. היא מתרגשת עד תיאום, סוף סוף יהיה לה בעל, ילדים, משפחה, כמו לכולם. אוי, חבל שסבתא לא תחייה לראות את זה, חשבה.
אחרי הארוחה, היא משתרעת על הספה ופתאום מחליטה לקנות שמלה באפליקציית קניות באינטרנט. היא מתרחבת לחפש, ובסופו של דבר נרדמת. פתאום היא נרתעת רוחה של סבתא רחל נכנסת לחדר, לבושה בשמלתה האהובה, מתיישבת על הספה ומלטפת אותה בראש. אלונה מתפלאת: מאיפה את כאן?! רחל משיבה: אלוניק, אני כאן איתך כל הזמן, רואה ושומעת, ואני רוצה להזהיר אותך אל תצידי עם האדם הזה, הוא לא טוב. שמעי אותי. ואז נעלמת באוויר.
אלונה מתעוררת, יושבת מבולבלת. היא רק קיבלה את השיחה, ולא מבינה איך זה היה רק חלום. אבל המילים של רחל מתנגנות במוחה, והיא מרגישה חרדה. למה היא אומרת שהאיש רע, היא בכלל לא מכירה אותו? היא לא מצליחה לבחור שמלה, הכל נופל מהיד, והמילה של סבתא רודפת אותה.
היום המיועד מתקרב, והלב שלה רועד. היא לא מאמינה בחלומות נבואות, אבל עם רחל היא חשה חיבור רוחני, אולי באמת היא רואה מה קורה מהצד השני.
יום שבת, אלונה לבושה בשמלה שלא הייתה מושלמת, נכנסת למסעדת הקיסר. אלון מבחין במצב הרוח שלה מיד: הכל בסדר, אלונה? היא משיבה בבקשה, הכל טוב. הוא מנסה לשפץ את האווירה עם הומור וקריצות. בסוף הארוחה, כמו בסרט רומנטי, הוא נוטף על ברך, מוציא קופסה עם טבעת.
פתאום אלונה מרגישה סחרחורת, רועש באוזניה, והיא רואה את רחל עומדת בחוץ, מסתכלת דרך החלון. היא מבינה שזה סימן. סליחה אלון, אני לא יכולה, היא מתלוננת, למה? מה עשיתי? אלון משיב: לא משנה, תמיד האמנתי בתורת סבתא, והוא מנסה להחזיק אותה, אבל היא קופצת החוצה מהמסעדה.
הוא רודף אחריה, בעיניים מלאות כעס, מושיט ידיו, צועק: את לא רוצה להתחתן איתי? אז תישארי עם מיסי, תזניחי אותי, חיה בתור תולעת! הוא מתרחק.
אלונה עומדת שם, נדהמת, לא מאמינה שהאיש החכם והאהוב שלה הפך כך.
יום למחרת היא הולכת לבקר את חבר ילדותה, אדם, שעובד במשרד המשפטים. היא מבקשת ממנו לבדוק את רקעו של אלון, תשלח תמונה ומידע.
מחרת מגיעה לה השיחה: אלונה, אין לי חדשות טובות אלון הוא קונסול מושג, רמאי, מתחתן עם נשים בודדות, חותך אותן במזומן, מציג אותן על שם הלוואה לשם פיתוח עסקי שלו, ואז זורק אותן מהדירה שלהם ומבקש גירושין. הוא כבר נידון כמה פעמים. אלונה מרגישה שהחיים שלה מתגודלים.
איך סבתא ידעה? היא תוהה. זה ניסים, אבל תודה, סבתא, שאתה לא משאירה אותי לבד ושומרת עליי.
אלונה הולכת לקנות מצרכים, מזינה את מיסי, והולכת הביתה ברגל בקלילות, מרגישה שלמרות שהכל קורה, היא לא לבד סבתא רחל תמיד כאן, קרובה ברוח.
אומרים שהנפשות של האהובים שלנו ממשיכות לשמור עלינו אחרי שהם עוזבים, משמשות לנו כמלאכי משמר, מגינות עלינו מהסכנות. מי יודע, אולי זה באמת כך.
