מה זה איתך והסופיה הזאת? למה אתה צריך אישה כזאת? היא ילדה, רכה מיד, עכשיו מתהלכת כמו בלון ענק. אתה חושב שהיא תדלדל? חכה תראה, זה רק ילך ויגדל!
מה זה איתך והספה הזאת? למה אתה צריך אישה כזאת? היא ילדה, מתרחבת, עכשיו מתנגחת כמו בלון. אתה חושב שהיא תיפחת? חכה, זה רק יפגע יותר!
היא רגועה, ואני אפילו אוהב שהיא מלאה. לפני הייתה רזה כמו מקל, עכשיו יש לה עיקולים!
הוא, איתן, חייך כשדיבר על שירא, אבל חברו הטוב, אילן, נגע לו בכתף.
תיזהר שלא תעלה על הענן, בסדר? לא אכפת לך מה שאתה אוהב. תגיע איתה למסיבת היום-חדש במשרד ותתבייש להסתכל בחבר’ה. אתה גבוה, שרירי, חמוד. זמן האישה קצר, אבל אנחנו, הגברים? תמיד פנויים!
איתן הנהן, אך במחשבותיו נזכר שאולי יושב בנישואין כבר יותר מידי זמן. לפני היה חובב נשים, עד ששירא הפכה אותו. רגועה, יפה, חמה, דואגת. והאוכל שלה? כל כך טוב שלא מצליח להפסיק. איתן עצמו עלה בערך עשר קילוגרמים מאז נישואיהם והיום קיבלו תינוק.
צריך להחליף אישה כמו גלגלים משומשים! צחק אילן בקול רם. גירשתי את אשתי ועם לנה, בחור צעיר ויציב. ואם משהו יקרה, אחליף אותה באחרת!
אחרי השיחה הזאת, מילים של אילן התחבקו במוחו של איתן והחלו להרגיש שלו. אולי הוא באמת נצמד לנישואין יותר מדי זמן?
שירא, את היית
הוא התחל לאמר ופתאום שירא, מחזיקה את התינוק הרגוע על חזה, הרימה גבה.
ומה זה? חמש קילוגרמים? זה טרגדיה? אני הזאת שמטפלת בתינוק, חסרת שינה, עובדת מהבית. כל הבית על כתפיי: בעיות, לוגיסטיקה, לשמור על התינוק, לעבוד, לשלם חשבונות, לקנות מצרכים, לבשל! ואת מתלוננת על חמישה קילוגרמים?
זה פגע בליבה של שירא כמו פיצוץ צינור. הרגישה כאילו הוא מתעלם מכל מה שהיא עושה. אם תעזוב, הוא יישאר לבדו עם כל הבעיות וישחרר אותם עליו.
למה כל כך מתעקש על הקילוגרמים? הבאתי לעולם יצור שלם ואת מתמקד בקילוגרמים!
שירא נזפה ונסעה לחדר תינוק עם התינוק בזרועותיה. איתן נשאר יושב בכיסא, אם הייתה לו אישה אחרת אולי לא היה צועק.
והיום אחרי היום, מחשבות אילן חפרו עמוק בתודעתו של איתן. יותר ויותר הוא חשב שאילן צודק. הוא לא יעזוב את הילדיעזוראבל תכנית הגיבוי לעולם לא מזיקה.
תראה איך רונית מהמחלקה השנייה מביטה בך! היא קונה אותך במבט! היא רווקה, בדקתי. יפה, ספורטיבית. תסתכלהיא שרטוט על קנבס! ליד הה, שירא נראית כמו פיסת פאזל חסרה! אמר אילן, מתקרב לשולחן.
ואז רונית חמתה ליד משאבת המים. בחורה יפה, מתבוננת לעיתים בעמיתה. איתן לא ראה את האש בעיניים שאמר אילן. אבל אילן מנוסה יותר, בטח יודע יותר!
תחזור הביתה ותמצא בחורה כזו מחכה! רק תדמייןנעליים גבוהות, תחרה, הכל בשביל גבר שמח! ואת? כנראה בבגדים עם כתמים של תינוק! אתה מתבגרקשה יותר למצוא בחורה.
אילן טפח על כתפו של איתן, חזר למחלקה וזרק כמה בדיחות קודרות על רונית. איתן הרגיש קנאה כלפי חברו. אילן תמיד מצליח ליזום שיחה עם כל בחורה, ובבוקר הבא מתפאר במספר טלפון או בתמונות משבוע מוצלח.
איתן ביקר את אמו ולגביו סיפר שהיא, במובן מסוים, איננה מתאימה לו עוד. אך לילי ניקרובנה, שתמיד עמדה לצדו, לא תמכה בו הפעם.
ילד קטן, איך אתה מתעלם מאשתך? היא הביאה לך ילד, עובדת, מנהלת את הבית, יפהואתה מרים אפה! אתם גברים תמיד חפצים ברועים, ואז תסתיימו זקנים לבד, נובחים לירח!
מילותיה חלפו עליו, הוא עדיין מביט ברונית במשרד, קולט את מבטיה, חושב שאולי אילן צודק. הזמן חולףלא תמצא בחורה כזאת שוב, אין צורך במנחם כדי לראות זאת. יום אחד, איתן חזר הביתה כל כך מותש שלא יכל לחשוב אלא על דברי אילן.
איתן ישב מול שירא, שמנקה את התינוק אחרי עוד לילה ללא שינה. קפלים כהים מתחת לעיניה, העור כבר לא אותו. היא לא הייתה במצב הספורטיבי של פעם. הוא הבין שאוהב אותה, אבל פחד שמא יפספס את כל ההזדמנויות הגבריות.
שירא, אולי נפרד. אחרי הלידה השתנית, והבנתי שהזמן אולי הגיע.
המילים שלו חיו רק חצי, הוא תפס והבזק, מרגיש כמו נרקוד אחרי נציגי טלפון מרמים, ופנה מבטו משני.
בתחילה, שירא לא השיבה. היא רק הסתכלה בעיניו, והלב שלה היה רק עייפותלא כעס. היא הניחה את התינוק בעריסה, ארזה שני מזוודות, לקחה את הילד ועברה לחצר. היא לא אמרה דבר עד אז, אבל עכשיו הייתה ברורה.
איתן רצה לצעוק, לעצור אותה, לכרוע ברך ולהתנצל. אבל כשדמיין איך יפגע באילן עם הסיפור שלו, נעלם הרצון.
אתה יודע, איתן אולי כדאי שתהיה לבד תקופהבלי אותי, בלי הילד. כשנהייתה תאונה והשארת אותי במיטה שנה שלמה, טיפלתי בך, עבדתי, ריקנתי את האשפה, מצאתי רופאים, לקחתי הלוואות ושילמתי אותם. לא הצעתי גירושין, לא רמזתי שמערכת היחסים שלנו לא מתאימה, ואתה זרקת אותי עם תינוק על הכתפיים בגלל חמישה קילוגרמים.
שירא פנתה והלכה, לא חיכתה להבנתו המבוּלת של איתן. הוא עמד בכתף הדלת, שמיע את צעדיה נעלמים, והרגיש רק משקל של טעות בלתי הפיכה.
מחר, באותו יום, איתן הגיע לעבודה בלי מצב רוח. הכל נפל לו מידיו. אילן קפץ סביבו, מברך, תופס את ידו כמו ילדים בחצר.
זהו, תצא להתחיל לפלרטט עם רונית. מהממתאולי אני אשב איתה!
אילן צחק, אבל איתן לא מצא את עצמו מצחיק. הוא הרים מבט, והסני נראה מבין.
אספר לך, סני. בטח הייתי טיפש להאמין לך. הייתה לי אישה שכל גבר היה מקנא בה! יש לי בן, משפחה טובה! אני לא צריך את הבנות הצעירות שלך!
אתה מדבר כמו בעל מבויש, לא כמו גבר!
ו”גבר” אצלך הוא מי שמוציא את אשתו וילדו? או מי שלא יכול לשמור על עצמו וקופץ מבחורה לבחורה? או שמישהו שלא שומר על האמת ומפנה כמו כלב בר?
אילן נכעס מהתשובה של איתן, והוויכוח בין החברים הלהט. איתן החליט שאם שום דבר לא ישתנה, לא יהיה עוד חבר עם אילן. עם “חבר הכי טוב” כזה, אין צורך באויבים.
באותו היום, איתן פנה לשירא עם זר פרחים ענק. הוא כרס על ברכיו וביקש סליחה, מצהיר שהוא נפל בפיה של חברו. הוא האשים רק את עצמו וביקש מחילה. שירא סללה לו, הם חזרו לדירתם וחיו בהרמוניה. הוא הרגיש שהוא אוהב את שירא יותר מתמיד, לא רק כ”חלק מהחבילה”.
לשירא הייתה היופי העליון, הקילוגרמים הפכו לבדיחה, המבט העייף נעלם. איתן התחיל לעזור יותר: לשמור על התינוק בלילה, לקפל בגדים, לבשל כשצריך. שירא גם נרשמה למכון כושר.
בצעד קטן אחרי צעד קטן, מערכת היחסים שלהם חזרה למסלול. איתן נשבע שלא יעשה זאת שוב. הוא למד שיעור חשוב: תמיד לחשוב עם הראש שלו.
