לקחתי בעל להשכרה כדי להפוך את החברה לצפרדע, ואז התאהבתי בו באופן חסר תקווהאך כשפגשתי אותו באמת, גיליתי שהקשר שלנו הוא יותר מתרגיל משוגע – הוא הפך לחלק בלתי נפרד מחיי.

Life Lessons

היי תמר, קיבלת את ההזמנה מריטה?
קיבלתי. אבל אני לא הולכת לאותו חתונה, אמרתי בטלפון.

איך שלא? היא החברה שלנו, החתונה הולכת להיות מטורפת, ובסוף מתחתנים עם זרים. נצא במסעדה הכי שווה בתל אביב! חייכה יוליה.

אין לי עם מי ללכת, את יודעת איך זה עם איתן, הכול נגמר. אם אלך לבד ריטה תצחיק אותי, את יודעת אותה! השבתי.

טוב, בערב אני אקפוץ אליך. נחשוב על משהו, אמרה יוליה והניחה את הידוק.

חברותיי ריטה ויוליה והייתי איתן מאז הקולג’ בתל אביב. עם יוליה החברות נמשכת עד היום, עם ריטה כמעט שאבינו. היא גרה בחו”ל כבר כמה שנים והיום הודיעה לנו על החתונה.

ריטה תמיד הייתה חכמה וגאה, ועדיין שלחה אותנו לחגוג עם החצי השני שלה. חסר לי חצי, אז החלטתי לא ללכת כדי שלא יהיו לי צחוקים מאחור.

בבוקר הערב יוליה הגיעה כמו שהבטיחה.

תמר, הכנתי תוכנית! נלך ונמצא לך בחור או בעל! מה את אומרת? הציעה.

למה? מי זה בחור? מה את מתכננת הפעם? שאלתי בחוסר סבלנות.

יוליה תמיד עם רעיונות משוגעים, לפעמים גורמים לי להסתובב. היא מאמינה שאין מצבים שאין פתרון.

מצאתי! יש סוכנות שמספקת גברים לשכור! זה בדיוק מה שאנחנו צריכים!

לא, לא! זה לגמרי לא בשבילי, לא ארכוש לי גבר לשעת צחוק! התרגזתי.

תמר, לא גבר, אלא בעל, אפילו אם מדומה! הכי חשוב שתתפוסי את ראייה של ריטה, נכון? אז קדימה! כבר הזמנתי והכול סודר!

יולי, את תמיד במצבי רוח! מאיפה את יודעת מי ישלחו לי?

הזמנתי בחור חמוד, גברי, ברכבי יוקרה. זה מספיק? מחר תכירי אותו. ב-19:00 הוא יהיה מחכה לך לפני הקולנוע. תדוני איתו, הוא יכול לשחק תפקיד של בעל אוהב או של חתן, לפי מה שתבחרי.

איך אפיג אותו? כמה זה עולה? תהיתי.

אל דאגה, לא יקר. הוא כבר קיבל את תצלום הפרופיל שלך מהסוכנות. חוץ מזה, נלך לבחור שמלות לחתונה!

מחר בבוקר הלכתי למפגש עם הבעל לשכר. אחרי כמה צעדים לקולנוע, ישבתי על הספסל.

ערב טוב, את תמר? שאל בחור שלא הכרתי. שמי אלוני.

הסתכלתי עליו והייתי מרוצהיוליה לא הכזיבה, הוא באמת חמוד.

ימר, החברה שלנו הסבירה לי הכל. אל תדאגי, הכל יעבור חלק. אני אקח על עצמי את תפקיד הבעל. זה בשבילך! אלוני חייך והושיט לי זר פרחים.

אה, לא צריך! אמרתי, מביטה באדום.

תמר, אולי נצא להסביב? ספרי לי קצת על עצמך, זה חשוב לעבודה.

בטח!

הולכנו כמה שעות ברחבי תל אביב, הוא רשם לי את הכתובת ואמר שיפגוש אותי ביום שבת מול הבניין שלי.

התרשתי מאוד, הוא נגע בלב, לא הבנתי למה הוא בחר במקצוע כזה.

בשבת קיבלתי הודעה:

תמר, את מוכנה? אצלך בעוד עשר דקות.

כן, מיד באה.

כשהתקרבתי למרפסת, כמעט נגררתי אל הרצפה. אלוני היה בלבוש חליפה יוקרתית, לידו רכב יוקרתי. הוא היה כל כך מרשים שנשארתי ללא מילים.

בוקר טוב, יקירה! תשבי, אנחנו ממהרים, אמר, מחייך. איך הולך?

כן, ממש כשרון! צחקתי.

החתונה של ריטה הייתה מדהימה. ריטה קיבלה אותנו בחיוך, אבל כשראתה את “בעלי”, החיוך נעלם. ברור שהחתן שלה, זמר זר, היה מבוגר הרבה יותר, קירח ושמן.

הרגשתי גאהריטה תמיד צחקה עליי, אומרת שהקושי שלי למצוא בחור נובע מהפשוטות והקבועות שלי. אולי היא צודקת, אולי לא, אבל היום הוכחתי שהיא טועה. אלוני לא הוציא מבט על נשים אחרות, כל תשומת ליבו היה עלי.

תמר, איך זה? מרוצה? לחשה יוליה.

תודה לך, יוליה!

איך היה אלוני? אהבת? שאלה ריטה.

מאוד, אבל המחשבה שכבר מחר הוא ישכח אותי, ממש מצחיקה. רציתי שהיום הזה לא ייגמר.

ריטה חייכה בחכמה וברחה.

תמר, ראית אי פעם את העיר שלנו בלילה? שאל אלוני.

לא, כמעט ולא מצאתי זמן, רוב הלילות ישן, חייכתי.

חבל! זה נוף שלא מתואר. רוצה לברוח משם ואני אראה לך?

בטח!

פגשנו את הזוג החדש והגענו לעזוב.

תודה, ריטה! הכול היה מושלם, את על גג! אמרתי.

אה, אהבתם? שאל אלוני.

כן, חתונה מדהימה! אנחנו נלך לבד עם האישה שלנו, ענה אלוני ואחזה בי.

אם אתם רוצים, לכו בכיף! היה לי תענוג להכיר את בעלך! ריטה אמרה במבט חודרני.

כל הלילה נסענו יחד ברחבי תל אביב בלילה. אלוני סיפר לי המון דברים מעניינים, הייתי מופתעת מכמה ידע יש לו, למרות שמקצועו לא מרמז על כך.

לפני הזריחה הוא חנה אותי מול הבניין.

תמר, היה לי תענוג פגוש אותך! את בחורה מדהימה.

תודה, אלוני. כמה אני חייבת לך?

שום דבר, החברה שלנו כבר שילמה.

תודה שוב, ולהתראות! אמרתי ויצאתי מהרכב.

בבית התחלתי לבכות. הרגשתי שהשתאהבתי. אז חייגה לי יוליה.

איך הולך? שאלה.

גרוע, נשפתי.

אה, אהב אותך?

בטח! איך שלא אהב? אבל זה רק לשעתיים, לא לשכר עד נצח.

רגיעה, נלך לישון, ואני אבוא בערב לארח! אמרה יוליה והניחה.

בערב נשמע צלצול הדלת. על המדרכה יוליה ואלוני.

הפתעה! קראה ריטה וחיבקה. תכירי, זה אחי אלוני, הוא בדיוק מה שלא רצית לפגוש. כמה פעמים הצעתי לך?

מה, תעתקתם אותי? אלוני, אתה לא בחברת השכרת גברים?

כן, תפסנו אותך! איך אחרת? את יודעת שאת חרטנית! תפסי את הגל ונחזור לחגיגה! יש לנו עוגה ושמפניה!

אם יש עוגה… טוב, תמשיכו, צחקתי.

שלום, חייך אלוני והחזיק אותי.

מאז, אלוני ואני נשואים כבר 15 שנים, יש לנו שני ילדים ומשפחה שמחה. כשילדים שואלים “איך נפגשנו”, אנחנו צוחקים. “בחתונה של אמא של החברה,” אומר אלוני בעיניים מרצדות.

Rate article
Add a comment

fifteen − seven =