למה את לא נותנת לנו דירה, אני עוד מעט יולדת, ואת בכל מקרה גרה לבד.

חצי מהילדות שלי ביליתי עם אחותי התאומה במוסדות שונים, ואחר כך דודה שלי, אחות של אמא שלי, כשהגיעה לגיל שמונה עשרה, לקחה אותנו אליה. היא ובעלה הפכו להורים האמיתיים שלנו. אני כל כך אוהבת אותם ומודה להם על כל מה שעשו בשבילנו.
ביום הולדתנו השמונה-עשרה, לקחו אותנו אל דירת שלושה חדרים בלב תל אביב, שהייתה בעבר של ההורים שלנו. במשך כל השנים הדירה הושכרה, ועכשיו הם הציעו לנו למכור אותה ולחלק את הכסף, כדי שכל אחת מאיתנו תוכל לרכוש לעצמה דירה. מאד אהבנו את הרעיון. הדירה הייתה במצב מצוין, וקיבלנו עליה לא מעט כסף. היה לי מספיק כדי לרכוש דירת שני חדרים יפה ברמת גן, כמובן עם משכנתא, שסיימתי להחזיר תוך שנה. אחר-כך שיפצתי, רכשתי רהיטים, והפכתי את המקום לבית משלי.
ההורים היו שמחים שהצלחתי להתייצב, אבל דאגו לאחותי כל הזמן וניסו להסביר לה איך צריך להתנהל. היא לא מיהרה לרכוש נכס, ובזבזה הרבה כסף על מכשירים יקרים, מסעדות, טיולים לחו”ל ושופינג בקניונים.
בסוף הדודה איבדה סבלנות ואיימה עליה שאם היא לא תרכוש דירה לפני שיגמר לה כל הכסף תיאלץ לעזוב את הבית. היא לא יכלה כבר לקנות עם מה שנותר לה, אז החלה לשכור דירה קטנה.
באותה תקופה כבר היה לה בן זוג, והם עברו לגור יחד והתחילו לחסוך, ואני שמחתי לראות שאחותי נכנסה סוף סוף למסלול חיובי. אני בינתיים קיבלתי קידום בעבודה, עזרתי להורים, נסעתי לחופשה ביוון והכרתי בחור מקסים, שכבר תכננתי לעבור לגור איתו.
כמה זמן לאחר תחילת הקשר, הזמנתי את כולם אליי לארוחת ערב. אחותי בישרה לי בהתלהבות שהיא בהריון, ואז פצחה במונולוג ארוך על כמה שהמצב קשה במיוחד היום, כשהשכר דירה בתל אביב יקר מכל מה שמרוויחים לא כל-כך הבנתי לאן היא חותרת, עד שפנתה אליי ישירות.
תני לי את הדירה שלך, עוד מעט אני יולדת, ואת ממילא גרה לבד, אז מה זה משנה אם תעברי לגור אצל הדודה ויש לה חדר פנוי? אמרה אחותי.
אמרתי לה בשקט “לא”. היא התחילה לבכות, לקחה את בעלה ויצאה.
אחר כך התקשרה אליי עוד כמה פעמים לבדוק אם שיניתי דעתי, אבל אני הייתי נחושה לעמוד על שלי. השקעתי עבודה קשה בשיפוץ, עבדתי בשביל כל פריט, ועכשיו למסור את הכל?
זו לא אשמתי שהיא לא חשבה קדימה ולא דאגה לעתיד שלה.