הכרתי בחור במסיבת יום ההולדת של אחת החברות שלי. התברר שהוא חבר של החבר שלה. נראה שמצאנו חן אחד בעיני השנייה, והוא הזמין אותי לצאת איתו בערב.
כשהגענו להיפגש, הוא אמר לי שצריך לעבור בסופר, לקנות כמה דברים, ואז נלך יחד לבית של חבר שלו. בחוץ היה קר, והוא לא הציע שום אפשרות אחרת לא בית קפה, לא סרט אז הסכמתי.
הוא הציע שנקנה פיצה ועוד כמה דברים קטנים. נכנסנו לשופרסל, לקחנו עגלה ויצאנו לסיבוב קניות. ואז הוא התחיל להעמיס: הוא שם בקבוק יין יקר, חבילת נקניק איכותי, גבינות טובות, קופסת אננס…
הייתי קצת מופתע אני מצידי שמתי בעגלה תפוזים ועוגיות, כי לא היה לי הרבה כסף עליי. הרי קבענו לדייט, לא ליום קניות.
חשבתי לעצמי שהוא כנראה בחור נדיב, ושזה בסדר.
הגענו לקופה, ויש מולנו תור של חמישה אנשים. פתאום הוא מתרחק מהעגלה ואומר לי: “אני כבר חוזר.” לא באמת הבנתי מה קורה. כשהגיע התור שלי, לקחתי את התפוזים והעוגיות שהבאתי והשארתי את שאר הדברים בעגלה.
יצאתי החוצה, אני רואה אותו מחכה לי. הוא לוקח את השקית, מרגיש שזה קל, בודק ושואל בפליאה: “איפה כל השאר?”
הראיתי לו חזרה לכיוון החנות. הוא צעק לי איזה משהו, קרא לי קמצן, התלונן שבזבזתי לו זמן, ושיכולתי לשלם על הכול…
