נעמה, החברה הכי טובה שלי, ואני היינו צמודות מאז הילדות. הלכנו יחד לגן, לבית הספר ולבסוף התקבלנו לאותה אוניברסיטה. שם פגשתי בחור מושך ונאה מאוד. הייתי מאוהבת בו, אבל הגורל רצה אחרת. הוא הבחין במקרה בנעמה, שלא רק שהייתה יפה, אלא גם קסומה מאוד, והוא התאהב בה.
כאשר נעמה ניגשה אליי ושאלה אם אפשר להתחיל איתו, כי גם היא הרגישה משיכה אליו, היססתי ואמרתי שזה לא מפריע לי, אבל שאני אוהבת אותו. למעשה, נתתי את אהבת חיי לחברה שלי. החיים המשיכו, ולבסוף שתינו בנינו משפחה והבאנו ילדים לעולם. עם הזמן הרגש שלי אליו דעך, וריכזתי את כל תשומת הלב שלי במשפחה שלי.
יום אחד נעמה פנתה אליי בבקשה שאכסה עליה, כי היא צריכה להיפגש באופן סודי. תהיתי למה בעלה לא אמור לדעת על כך. היא הודתה בפניי שהתאהבה בגבר אחר, והיא לא יכולה להפסיק לחשוב עליו. בכל זאת, היא לא תכננה להתגרש, כי בעלה היה מפרנס טוב, אהב מאוד את הילדים, והתייחס אליה יפה.
הייתי מבולבל לגמרי מההתנהגות שלה. בעלה היה אב אוהב, איש מצליח ואדם טוב. לא הצלחתי להבין מדוע היא הייתה בוגדת בו. אם הוא היה אדיש, או לא מעריך אותה, הייתי אולי מבין. אבל כמי שנותן לה אהבה ותמיכה, לא הבנתי למה היא מחפשת ריגושים חדשים ולא משקיעה במה שכבר יש לה.
