יומן, תל אביב, יום חמישי
אני, איתן, תמיד הייתי בחור פשוט, בלי יותר מדי דרמות או הרגלים רעים. כשהגעתי לגיל 25, ההורים שלי עזרו לי קצת עם המימון הראשוני לדירה קטנה משלי לא פשוט בתל אביב, אבל בזכותם הצלחתי לקחת משכנתא והתחלתי באמת לחיות לבד. עבדתי כמתכנת, די שקט, חיי שגרה ללא הרבה אינטראקציות עם אחרים.
בתחילה, הדירה הרגישה ריקה, והשתוממתי מכמה הבדידות יכולה להיות מורגשת. החלטתי לאמץ חתולה, שתמלא לי קצת את החלל הזה. מצאתי את הגורה במקלט, היו לה בעיות ברגליים הקדמיות אנשים בכלל רצו להרדים אותה, אבל הלב שלי פשוט לא יכול היה לאפשר דבר כזה. קראתי לה “נעמה”, ודי מהר היא הפכה למרכז עולמי. חזרתי מהעבודה מוקדם רק כדי לראות אותה, והיא תמיד חיכתה לי ליד הדלת.
לאחר תקופה, הכרתי בעבודה בחורה בשם תהל בחורה עם אופי חזק, ידע בדיוק מה היא רוצה. עניינים התגלגלו די מהר תוך פחות מחודש אצלה אצלי, ובאופן מפתיע היא עברה לגור איתי.
מהר מאוד זה התברר היא ממש לא חיבבה את נעמה, וביקשה שאוותר עליה. סירבתי, הסברתי לה כמה נעמה חשובה לי, ותהל ניסתה שוב ושוב לשכנע אותי למסור את החתולה. היא טענה שהחתולה עם הרגליים המקולקלות לא מתאימה לנו שבאורחים מתבאסים כל פעם שרואים אותה. מצאתי את עצמי מתלבט בין תהל לנעמה. אהבתי את שתיהן, וכל אחת בדרכה.
ההורים שלי, דרך אגב, בכלל לא הסכימו עם הבחירה שלי בתהל. לטענתם היא הייתה דומיננטית מדי, לא מנומסת ביקשו ממני שלא להיחפז ולמסד את הקשר, שאשים לב טוב לפני.
המשבר האמיתי הגיע כשמשפחתה של תהל הגיעה לביקור. כבר כשתיאר נכנס לדירה, ראה את נעמה ופרץ בצחוק: “איזה חתולה מוזרה!” פתאום הייתי חייב להגן על החתולה שלי. במשך כל הערב תהל ואביה צחקו על איך שנעמה נראית, הציעו לי המלצות משונות איך להיפטר ממנה ואמא של תהל הצטרפה לחגיגה. זה היה כאילו אני שקוף.
למחרת, אחרי שחזרתי מהעבודה, נעמה כבר לא הייתה בבית. כששאלתי את תהל איפה נעמה, היא אמרה שלקחה אותה לווטרינר והשאירה אותה שם. מיד רצתי אל הקליניקה וביליתי שם שעות בחיפוש, עד שמצאתי את נעמה היא פרסמה לי על הידיים, רגועה ומאושרת שמצאתי אותה.
באותו רגע, החלטתי שתהל צריכה לעזוב. חזרתי הביתה ואמרתי לה שתארוז ותמצא לה דירה אחרת לא רוצה לראות אותה יותר. היא פשוט הפכה להיות דוחה בעיניי.
בבוקר, ארזה את הדברים שלה ועזבה בשקט, ובלי דרמות. לא האמינה כנראה שחתולה תהיה חשובה לי יותר ממנה.
אז עכשיו זה רק אני ונעמה, וכל יום אני מרגיש שהיא מעניקה לי אהבה ושקט אפילו יותר ממה שחשבתי פעם שאפשר.
