כאשר יואב החזיר את האישה הביתה, אביו נחרד, פניה נצפו משחררות קיטור.
הבגידה הראשונה של יואב: השיעור שליווה אותו עד אחרית ימיו.
יואב רגיש חסר ביטחון מאז ילדותו, בשל גובהו הקטן. בגן הילדים הוא היה הקטן ביותר אפילו הבנות נראו גבוהות ממנו. אין לו חברים, הוא משחק לבד, וכאשר הילדים האחרים גונבים ממנו צעצועים הוא שותק וסובל, ללא תלונה להורים.
בבית הספר לא השתנה המצב. הם קראו לו קובייה, השתוללו הצקות, והוא רק כיווץ אגרופיו בחוזק. כשהלעג הפך לבלתי נסבל, ביקש מההורים לרשום אותו למועדון ספורט.
לאחר כמה שנים הפך לדמות בלתי מוכרת. הוא גדל, חזק, גופו הפך לשרירי ומוגדל. כבר בכיתה ט’ נערות החלו להסתכל עליו בחיבה, אך יואב נזכר בכל הפגיעות מילדותו ולא רצה לאפשר לאף אחת להתקרב.
רומן ראשון ואכזבה ראשונה
כאשר נכנס לאוניברסיטה, חייו השתנו. הוא הפך לבטוח יותר, מתוודע בקלות לסובבים, והנשים נמשכות אליו בחן.
כך פגש את אילנה, סטודנטית השוכרת דירה בתל אביב. בראשיתו ליווה אותה לשערי הבניין, ויום אחד היא הזמינה אותו פנימה. מה שהחל כקשר אינטימי הלך והפך לשגרה.
אבל האושר האמיתי לא הגיע. לבו המוביל, יואב הציע:
בואי נינשא.
אילנה חייכה בקול רם:
יואב, החיים שלך רק לפני! אתה מושלם, ספורטיבי, ובקרוב יהיו לך עוד נשים. תתיידש עם כל האחת, ואז תבחר בטובה ביותר.
רציני? קו קולו התקרר.
בטח! היא השפילה כתפיים. יש לי חתן. הוא הכי נאהב ועשיר ברובע שלנו, שולח לי עליונות של שקלים כדי שלא אגור במעון. אנחנו נפגשים רק בחופשות, ובך אני מבלה לילות.
המילים חצו אותו כמו חנית.
אז אני רק אפשרות זמנית? שאל בעקביות.
יואב, באמת שאתה מושך! אבל את מבינה
יואב קם, התחיל לקדש חפציו.
נעלמת? היא חייכה בדרכה, מביטה בו. טוב שהבנת את האמת עכשיו. אל תסמוך מיד על נשים. תכיר אותן יותר לפני שהלב נפתח.
יואב יצא מרגיש מנוצל.
החום הביתי במקום האשליות שבורות
בפעם שהוא חזר לבית, שבר את המזוודה בפתח.
בנן, מה קרה? קראה באידאגה אםאמא. לא יהיה נישואין?
קרה, חייך בקיצור, שלף טבעת מכיסו. קח, היא תשרת אותך יותר ממני.
אמא מביטה בעצב.
טבעת יפה, אקח אותה לעצמי, לחשה. בוא אל המטבח, אפיתי לך את העוגיות האהובות ובישלתי תה נענע. נשב, נדבר.
יואב חש בטמפרטורה ובדאגה שהיו חסרים בימים האחרונים.
פגיעה נוספת בגאווה
במכללה הוא נמנע מפגישות עם אילנה, והיא פעלה כאילו דבר לא קרה. אחרי השיעורים הלכה יד ביד עם קונסטנטין, לחשה איתו ואז נעלמה לנתיב בלתי נודע.
יואב הבין שמילותיה היו רק תירוץ. הוא היה לה תעסוקה זמנית, חלופה עד שתצא האפשרות הבאה הנוחה.
המחשבה נשקעה במעמקי נפשו.
ומאוחר יותר, כמה ימים אחרי, הגיעו אליו מבחן נוסף.
יואב, בוא למלא את יום הולדתי! קראה אליו תמר, אחת הסטודנטיות היפות בקבוצה.
האם זו הייתה תקווה למשהו אמיתי או מלכודת חדשה?
