כשגבר לא רוצה להשתנות – הוא פשוט לא יעשה את זה. זה לא משנה כמה את אוהבת אותו, לא משנה כמה פעמים …

כשגבר בוחר לא להשתנות שום דבר לא יזיז אותו.
לא משנה כמה תאהבי אותו.
לא משנה כמה פעמים תתני לו הזדמנויות, תרחיקי, תחכי בסבלנות…
כמה פעמים תסבירי את הצרכים שלך, תדברי ברוך או תבכי בלילה בשקט,
או תציף אותו באהבה בתקווה שאולי יום אחד יתבגר ויעמוד לצדך באמת.
אם הוא החליט להישאר במקום,
הוא פשוט יחפש אישה שתאפשר לו להישאר בדיוק כפי שהוא.
אישה שלא תערער עליו,
לא תצפה ממנו לצמוח,
לא תדרוש בשלות רגשית
שהוא או עצלן מדי, או מפחד מדי, לפתח.
זו לא אהבה.
זה נוחות.
זה הישרדות.
זה גבר שבוחר תמיד את הדרך הקלה
כי מי שלא ריפא את הפצעים שבפנים,
בשבילו אחריות נשמעת כמו עול,
וקשר אמיתי מרגיש כמו איום.
אישה אל תערבבי בין סטנדרטים גבוהים לבין “להיות מוגזמת”.
את לא דורשת יותר מדיי כשאת מבקשת:
יושר, עקביות, כבוד, ביטחון רגשי,
וקשר בו שניים צומחים זה לצד זה.
אלו הבסיס.
זה המינימום.
וגבר אמיתי מתחיל לעבוד על זה עוד לפני שהוא מבקש להיכנס לחיים שלך.
אבל כשהגבר עוד לא מוכן להתקדם,
כשהוא עדיין חי בפזיזות של ילד,
כשהאגו שלו חזק יותר מהשאיפה לגדול,
כשהוא בורח משיחות כואבות
אז העוצמה שלך תאיים עליו.
הבהירות שלך תישמע לו כמו ביקורת.
הגבולות שלך יורגשו לו כדחייה.
לא כי טעית,
אלא כי הוא לא רגיל לאישה שיודעת מה שווה.
ובמקום לגדול הוא יתרחק.
במקום ללמוד לתקשר יאמר שאת “רגישה מדי”.
במקום לאזן אנרגיות יחפש אישה שתדרוש פחות,
שתוותר יותר,
ושהתפתחות לא עומדת אצלה בראש.
כי זה יותר קל,
זה מרגיע,
וזה נוח.
מישהי שאפשר לשלוט בה,
שתשתוק,
שתבלע.
אבל אל תתני לעולם לבחירה שלו לערער אותך.
אל תתני לזה לגרום לך לפקפק בעצמך.
זה לא תמיד כי לא היית “מספיקה בשבילו”
לעיתים את פשוט היית “יותר מדי” עבור הגרסה של עצמו בה קל לו להישאר.
את מראה.
והוא עוד לא מוכן להביט בה.
כי מה שאת מקרינה לא מראה לו רק מי את
אלא בעיקר מה הוא בעצמו היה יכול להיות,
לו היה לו את האומץ לצמוח.
שחררי אותו.
שיישאר במקום אם זו בחירתו.
אבל את אל תקטיני את עצמך כדי להתאים לגבר שמסרב להתפתח.
את לא “מוגזמת”…
הוא פשוט לא מספיק גבר בשבילך.
וזה לא עול שאת צריכה לשאת עליו.