כשביקרתי את חברתי עַלִינָה, בעלי פתאום התקשר אליה. עניתי ושמעתי משהו שלא יאומן. הנה סיפור הזוגיות שלנו, המאבקים האחרונים של עַלִינָה והתפנית הבלתי צפויה

לפני חצי שנה, ירדן, בעלה של שירי, עזב אותה, ואני ניסיתי לתמוך בה בתקופה הקשה הזו. עם זאת, בחודש האחרון היא נראית רחוקה, כמעט ולא מדברת איתי או מגיבה להודעות שלי. מודאגת לשלומה, אני מחליטה לקפוץ אליה לדירה בירושלים לראות מה שלומה.
כשהגעתי, שירי קיבלה אותי בקרירות, פניה היו רציניות ועצובות. היא הייתה עסוקה בהכנת משהו במטבח, ואני מנסה להקליל את האווירה ומחמיאה לה על הריח הנפלא של התבשיל. היא עונה במהירות ובלי לסתכל לי בעיניים, ואז ממהרת לחזור למטבח בטענה שהאורז עומד להישרף.
בזמן שישבתי בסלון, קיבלתי טלפון מהבעל שלי, דביר, שאמר שהוא יצטרך להישאר היום במשרד עד מאוחר לאחרונה זה כבר הפך להרגל שלו. בדיוק בתקופה הזו, שירי הפסיקה לשתף אותי במה שעובר עליה, כשבעבר נהגה לדבר איתי על הכל.
פתאום, מיד אחרי ששוחחתי עם דביר, הטלפון של שירי מצלצל ונשאר על השולחן לידי. על הצג הופיע השם של דביר, בעלי. מתוך אינסטינקט עניתי, והיה זה באמת קולו של דביר. הוא דיבר אל שירי בחום וגעגוע, אמר לה שהוא מתגעגע ולא יכול לחכות לראות אותה עוד מעט.
באותו רגע, נחתה עליי ההבנה שירי, החברה הכי טובה שלי, הייתה במערכת יחסים עם בעלי, מאחורי הגב שלי. בלב כבד יצאתי מהדירה הרגשתי מושפלת, אבל יחד עם זאת, כאילו הסרתי אבן ענקית מהלב. כבר לא הייתי צריכה לסחוב עוד את הקשר המעיק שלי עם בעל עצלן שכמעט לא טרח לעבוד ושכלכלית הסתמך עליי.
בהמשך, החלטתי לראות כמה זמן דביר ישרוד עם שירי. באופן מפתיע, הם גרו יחד חצי שנה, עד ששירי זרקה אותו מהדירה. הוא חשב שאסכים להחזיר אותו, אבל החלטתי הפעם לנעול בפניו את הדלת לתמיד. היום אני חיה את חיי בטוב, סוף סוף חופשייה מהקשר הרעיל הזה.