לפני חצי שנה יעל עברה פרידה קשה מבעלה, ואני השתדלתי להיות שם בשבילה ולתמוך בה בתקופה הלא פשוטה. אבל במהלך החודש האחרון היא נראית רחוקה ולא ממש מעוניינת לדבר איתי. דאגתי לה והחלטתי לקפוץ אליה ולבדוק מה שלומה.
כשאני מגיעה אליה, יעל מקבלת אותי בקרירות עם הבעת פנים רצינית. היא עסוקה בבישול משהו במטבח, ואני מנסה להקליל את האווירה וזורקת מחמאה על הריח הנהדר שעולה מהסירים. יעל עונה במהירות, ולא ממש מגיבה, ורצה חזרה למטבח בטענה שמשהו עומד להישרף.
בזמן שאני יושבת בסלון, אני מקבלת שיחה מבעלי, איתי, שאומר לי שהוא יעבוד עד מאוחר תופעה שחוזרת אצלו הרבה בחודש האחרון. בדיוק בתקופה הזו יעל הפסיקה לשתף אותי בפרטים מהחיים שלה, למרות שבעבר כל הזמן דיברנו על הכול.
פתאום, ממש אחרי הסיום השיחה עם איתי, הטלפון של יעל שמונח לידי מצלצל. על המסך מופיע השם של איתי, בעלי. בלי לחשוב, אני עונה לשיחה, ובקצה השני איתי, בעלי, מדבר אל יעל בטון חם ורגיש, אומר לה שהוא מתגעגע ומיד יגיע אליה.
ברגע הזה האמת מתבהרת לי כמו בום יעל, החברה הכי טובה שלי, מנהלת רומן עם בעלי מאחורי גבי. המומה ורועדת מההלם ומהפגיעה, אני פשוט יוצאת מהדירה. מצד אחד אני ממש מטולטלת, מצד שני כאילו ירדה ממני אבן לא עוד בעל עצלן שממעט לעבוד, מרוויח בקושי ומשאיר לי את כל הדאגות הכספיות והרגשיות.
בהמשך החלטתי לראות כמה זמן איתי יחזיק עם יעל. להפתעתי, הם גרו יחד חצי שנה בלבד לפני שיעל זרקה אותו מהבית. איתי חשב שאסכים לקבל אותו חזרה, אבל הפעם אני סגרתי את הדלת סופית. היום אני חיה את החיים, חופשייה מהעול של מערכת היחסים הרעילה הזו, ומרגישה משוחררת באמת.





