זה איך מקפידים על הקשישים! אחי חזר מארה”ב.
אחי הבכור היה לאחרונה בביקור. הוא גר עם אשתו בארה”ב כבר יותר מעשר שנים וממעט מאוד מגיע לבקר את ההורים. זה היה הביקור השלישי שלו בתקופה הזאת. איתן הגיע עם מתנות: הביא בגדים מודרניים ודברים שונים ממקומות רחוקים להורים, אומר דני. כשהאח יצא לחפש מזל במדינה זרה, דני היה שמן ההורים. עכשיו הוא מבין שהיה צריך לנהוג אחרת ומתחרט שלא הבין זאת מוקדם יותר.
אחי הבכור הגיע לביקור. הוא העלה את המורל של אמא. ברגע שהיא שמעה את קולם היא שכחה את כל הבעיות הבריאותיות שלה וכתה ברצון להכין פינוקי אוכל לבן. ההורים היו שמחים מאוד שהבן ובת זוגו מגיעים. כשאיתן ונועה נשארו אצלנו, ההורים רצו מרוץ ולא ידעו איך לרכך את ליבם ולאכול אותם בדרך הטובה ביותר. אבא אהב לשחק עם הנכדים האמריקאיים שלו, ואמא אפתה חלות ובשר לנשואה.
כך, במשך שבועיים שלמים שלטה אווירה של חג. נועה יושבת מהבוקר עד הערב במטבח או מול הטלוויזיה, sipte תה. היא אף פעם לא הציעה לעשות משהו שיעזור או אפילו לנקות אחריה. וביום העזיבה, אבא נתן להם מעטפה עם כמה שקלים. אחי צחק: מה אעשה בארה”ב עם שקלונים כאלה, אבל לא סירב לקבל.
בערב, אחרי שהאורחים עזבו, לחץ הדם של אמא שוב עלה. אשתי נאלצה להכין לה תה ולבלות את כל הערב בטיפוח בריאותה. אבא ביקש ממני לחתוך כמה עצים, הוא לא הצליח לעשות זאת בעצמו, למרות שהיום שלפני האורחים הראה איך הוא מתמחה בגרז’ עם הגזירה. ראיתי איך אשתי מתפרקת בין המטבח, אמא והניקיון. זה היה מתסכל.
איך זה להיות עם ההורים? אשתי ואני נשואים כמעט תשע שנים. כל הזמן גרנו בבית של ההורים. הם כבר לא מתעסקים במלאכה, אנחנו נושאים את כל האחריות על תיקונים, ניקיון ועוד מטלות הבית.
אבא ואמא פרשו וגיבלו לדאוג לבריאות: הם לא עובדים יותר, לא יוצאים לחנות בלי צורך. כל המטלות נמסרו לי ולאשתי. יחד ביצענו שיפוצים בכל החדרים, החלפנו חלונות, גג וגדר והכל בתשלום שלנו.
איתן כמעט ולא מבקר. כשמגיע, הם מתנהלים אחרת. הם שוב ערניים, פעילים ושמחים, כאילו שום דבר לא יכאב.
החלטנו לעבור לגור עם ההורים כדי לעזור להם כשצריך. עכשיו אני מבין שהייתי בטעות. אבל השקענו כל כך הרבה כסף ואנרגיה בבית הזה, שכדאי להמשיך. ההורים לא מעריכים את מה שאנחנו עושים כל יום. הם משבחים את איתן לפני קרובי משפחה וחברים, ואנחנו, שעדיין גרים איתם, מתויגים ככישלנים. לא יודע מה לעשות במצב הזה.
