אני אמא בחופשת לידה. יש לי שני ילדים מתוקים, אחד מהם נולד לפני חמש שנים והשני הצטרף אלינו ממש לא מזמן.
אני רוצה לספר לכן משהו שקרה לי לאחרונה.
הכל התחיל מרשימה שאמא של בעלי נתנה לי ברגע שהתחתנו. הייתה שם שורה של הנחיות – למשל, שבעלי אלרגי למאכלים מסוימים ושאני צריכה להיות זהירה, שזה באמת חשוב. מה שלא אשכח היה הסעיף שבו כתוב שחובה לגהץ לו את התחתונים, כי אם הם לא מגוהצים, הם עלולים לעורר לו פצעים או משהו דומה…
בהתחלה התייחסתי לזה בחיוך, בעיניי זו אמא דואגת לילד שלה, וזה מקסים. הרי איזו אמא לא דואגת לילד שלה? עמדתי בכל הסעיפים ברשימה, זה לא היה כל כך מסובך. אבל גיהוץ תחתונים הפתיע גם אותי, כי בבית שלי, אף פעם לא גיהצנו הלבשה תחתונה.
הבן שלי נולד ראשון, ובתחילה השתמשנו בחיתולים, אבל ברגע שעברנו לתחתונים, מצאתי את עצמי מתחילה לגהץ גם לו. כך שפתאום יש לי ערימות של תחתונים שמחכות לגיהוץ עבור שני אנשים. המשכתי לציית, כי אמא של בעלי טענה שהחום והאדים מהברזל פשוט משמידים את כל החיידקים. היא אפילו אמרה לי שלגיהוץ תחתונים יש ערך בריאותי ממשי, במיוחד לאזורים עדינים.
בסופו של דבר הסיפור לא רק על אמא של בעלי, אלא על זה שנולד לנו תינוק שני. מאז קשה לי להספיק הכל “בזמן”, ואני בטוחה שמי שיש לה שני ילדים, כשאחד מהם תינוק, מבינה אותי היטב. אני משתדלת להספיק את כל הדברים החשובים, אבל ערימת הכביסות רק הולכת וגדלה.
אתמול בערב, כשכבר הייתי עייפה ורק רציתי להיכנס למיטה, בעלי הודיע שאין יותר תחתונים נקיים על המדף, כלומר, בעצם שלא גיהצתי עדיין. אמרתי לו שייקח מהערימה של אלה שעדיין לא הספקתי לגהץ.
בערב גיליתי שהוא התקשר לאמא שלו והתלונן שאני לא מספיקה לעשות הכל. הוא ממש נעלב ממני. וכל זה בגלל תחתונים.
תגידו, אתן באמת מגהצות לתוך הלילה את התחתונים של בני הבית? ואם כן, עד מתי? יש לכן טריקים לקצר את תהליך הגיהוץ?
