אני תמיד משתדלת לגדל את הבן שלי כך, שבראש ובראשונה יכבד נשים סבתא, אמא, אשתו, בתו… בעיניי, זו התכונה הכי חשובה שיכולה להיות לגבר: כבוד לנשים. אני ובעלי נתנו לבן שלנו חינוך מעולה, השקענו בו, דאגנו שלא יחסר לו דבר, כדי שיוכל לבנות לעצמו עתיד מזהיר בקלות. לא רצינו לעזור לו מעבר לזה, אבל בסוף בכל זאת קנינו לו דירה עם שני חדרים. הוא עבד, החזיק את עצמו מבחינה כלכלית, אבל לא היה לו מספיק כסף לדירה משלו.
לא מסרתי לו את הדירה כמתנה מיד, ואפילו לא סיפרתי לו על הרכישה. למה? כי הבן שלנו גר עם מישהי בגלל זה. הבן שלנו חי עם יעל כבר בערך שנה, אבל לא הכרנו את ההורים שלה וזה קצת הדאיג אותי.
בהמשך גיליתי שאמא של יעל הייתה שכנה של החברה הטובה שלי לשעבר. היא סיפרה לי משהו שגרם לי להרגיש לא טוב. התברר שאמא של יעל הוציאה את בעלה מהבית כשהתחיל להרוויח פחות, אבל הסיפור האמיתי התחיל רק אז. אחרי זה, היא התחילה קשר עם דוד נשוי, עשיר מאוד, שהפך למעין דמות אב בשבילה. ומה עם האב… גם סבתא של יעל לא הייתה הרבה יותר טובה מהבת שלה. גם היא הייתה בקשר עם גבר נשוי. בנוסף, היא הכריחה את הבת והנכדה שלה לבוא ולעזור לה בעבודות בבית שלה במושב. בגלל זה, כבר היו לבן שלי כמה מריבות לא פשוטות עם חמותו לעתיד. אבל מה שמדאיג אותי במיוחד בסיפור הזה זה שאמא וסבתא מנסות להסית את יעל נגד אבא שלה.
ברור שהקשר בין יעל לאביה מאוד חזק, אבל בגלל השתיים האלה, הקשר ביניהם נפגע. ועוד משהו: יעל החליטה לעזוב את הלימודים שלה באוניברסיטה. היא חושבת שגבר צריך לפרנס את המשפחה. אני מסכימה גם אני חינכתי את הבן שלי לכך, אבל חס וחלילה אם יהיו לו קשיים בעתיד, איפה האחריות? איך תוכל יעל לעזור לבעלי בזמן משבר? אגב, רשמתי את הדירה שוב על שמי, כי אני יודעת שגידלתי בן נאיבי מדי, כמו שאומרים אצלנו. הרי כל מה שנקנה לפני החתונה לא מתחלק במקרה של גירושים, אבל יעל כזאת חכמה וממולחת, שיכולה להשאיר את הבן שלי בקלות בלי כלום, רק עם הבגדים על הגוף.
