יומן אישי יום רביעי, 7 ביוני
כבר כמעט שנה הבן שלי גר עם דנה, אבל אף פעם לא הכרנו את ההורים שלה. זה תמיד צרם לי, ועם הזמן הרגשתי צורך לחקור קצת יותר לעומק.
תמיד השתדלתי לחנך את יונתן, בני, לכבד נשים את סבתא שלו, את אמא שלו, את אשתו, את הבת שלו שיום אחד תהייה. בעיניי, זו התכונה הכי חשובה שגבר צריך. דניאל, בעלי, ואני השתדלנו לתת לו את הערכים הכי טובים, וגם לא חסכנו ממנו כלום כדי שיוכל להתחיל את חייו ברגל ימין. רצינו שיתמודד בעצמו, אבל בכל זאת קנינו לו דירה קטנה עם שני חדרים. הוא אמנם עבד למחייתו, אבל לשלם שכר דירה לבד זה היה מעבר ליכולותיו באותה תקופה.
לא באנו לתת לו את הדירה כמתנה מיד, אפילו לא סיפרנו לו שקנינו אותה. למה? כי באותם ימים יונתן גר כבר עם חברה דנה. מזה כשנה גר איתה, ולא יצא לנו לפגוש את ההורים שלה. זה היה בעיניי משהו מוזר.
ובכן, הסתבר לי בהמשך שאמא של דנה הייתה פעם שכנה של אחת החברות שלי. אותה חברה סיפרה לי דברים שבאמת לא נתנו לי מנוח: מסתבר שאמא של דנה זרקה את בעלה מהבית ברגע שירדו הכנסותיו. זה לא נגמר שם היא התחילה להיפגש מיד עם גבר נשוי, עשיר למדי. גם הסבתא של דנה אמא שלה הייתה בקשר עם גבר נשוי, וחמור מזה, היא הכריחה גם את הבת שלה וגם את דנה לנסוע לבית הכפר שלו ולעזור בעבודות חווה.
בגלל הרקע הזה, הבן שלי מצא את עצמו לא פעם שומע רכילויות וחש גם הוא את הלחצים של משפחתה של בת-זוגו לעתיד. ומעבר לכל זה, מה שמטריד אותי אפילו יותר שתי הנשים, גם האם וגם הסבתא, משסות את דנה באביה.
רואים שדנה קשורה לאביה, אבל היחסים ביניהם עלולים להתפרק בגללן. ואפשר לציין גם עוד משהו: דנה הפסיקה את הלימודים שלה באוניברסיטה כי היא מאמינה שגבר צריך לפרנס את המשפחה. אני יכולה להבין את הגישה, ותמיד הכנתי את יונתן לתת את כל כולו למשפחה, אבל חס וחלילה שיהיו לו איזה קשיים בהמשך מי תעמוד לצידו? איפה הביטחון שלה ושלו?
כדרך אגב, דאגתי להסב את הדירה לשמי, כי כמו שאומרים גידלתי גדי, לא עגל. טוב לדעת שכל מה שנרכש לפני החתונה נשאר שלך גם אם חס וחלילה מסתיימת בנפרד, אבל אין לדעת… דנה הזאת חכמה מספיק, והיא בהחלט עלולה להשאיר את “הג’נטלמן” שלי רק עם הגרביים. ימים יגידו.
