יום אחד חיפשתי מסמכים מסוימים, וכשסוף סוף מצאתי אותם, שמתי לב פתאום למסמכים הקשורים לדירה שלנו – משהו בהם הפתיע אותי והרגיז אותי מאוד, כי

ההורים של נועה נתנו לנו לכבוד החתונה מתנה יקרה במיוחד דירה חדשה! הם העניקו לנו את המפתחות באופן רשמי ואמרו שאנחנו בעלי הדירה, אבל קנייתה נעשתה ישירות מהקבלן, כך שהיא הייתה במצב בסיסי לחלוטין. חמותי אמרה שאם הם נתנו לנו דירה, ההורים שלי צריכים לעזור עם השיפוץ. הורי נתנו לנו קודם סכום כסף גדול, והסכימו גם להשתתף בשיפוץ.
אחרי החתונה החלטנו להתחיל מיד בשיפוץ. כי אבא שלי קבלן בניין, הוא דאג לכל החומרים הדרושים, ואני עזרתי בעצמי בעבודה לפעמים גם נועה הצטרפה לעזור לנו.
לפעמים גם חמיו עזר פה ושם. החלטנו לא לשכור דירה אחרת עד סיום השיפוץ, כדי לחסוך בהוצאות ולגור בינתיים אצל ההורים של נועה.
באחד הימים חיפשתי מסמך מסוים, ובמקרה עיני נפלה על חוזה הקנייה של הדירה. משהו שם תפס את תשומת ליבי מאוד והרתיח אותי בעלת הדירה היא בעצם חמותי!
באותו ערב הייתי אמור לנסוע עם אבא לקנות חומרים לאמבטיה, אבל ביקשתי ממנו לדחות למחר. סיפרתי לו מה גיליתי ושאני צריך לחשוב ולהתייעץ.
– למה אמא של נועה רשומה כבעלת הדירה שלנו? למה לא נועה? שאלתי בישירות כאשר כולם כבר היו בבית.
– אתה מתנהג כמו ילד קטן! ברור שככה, כדי להגן על נועה שלנו ענתה חמותי.
– ומה זה אומר?
– תתגרש ממנה ותרצה לקחת חצי דירה שלנו!
– שלכם? זה בסדר שאני ואבא טורחים ומשקיעים בשיפוץ סכום שטוב כמחצית ערך הדירה?! ולמה את בטוחה שנרצה להתגרש? התחתנו רק עכשיו!
– אמא, ביקשתי ממך שתעבירי את הדירה על שמי מלמלה נועה.
– אז את ידעת על זה?
– לא, זה לא כמו שאתה חושב… ידעתי, אבל אמרתי לאמא שאני רוצה שתעביר את הזכויות אלי!
– נועה, איזה התחלה יפה לחיים משותפים עם סוד כזה!
מאז חזרתי לגור אצל ההורים שלי ועברו כבר כמה ימים. נועה מנסה לדבר איתי, אבל אני צריך לעכל הכול ולחשוב היטב. לא האמנתי שאפגוש התנהלות כזו מהמשפחה שלה, אבל אולי ככה זה עם הורים בסך הכול דואגים לילדים שלהם, לפעמים גם יותר מדי…
מה אני עושה עכשיו? למדתי שצריך לדבר בפתיחות ולבנות אמון אמיתי, כי בלי אמון, שום מתנה שבעולם לא תשלים על הלב שנשבר.