הורי שירה נתנו לנו לכבוד החתונה מתנה יקרה באמת דירה! הם העניקו לנו את המפתחות בטקס חגיגי, ואמרו שאנחנו הבעלים, אבל מכיוון שהדירה הייתה בבניין חדש לגמרי, קנו אותה “על הנייר” מקבלן. חמותי אמרה, שמכיוון שהם נתנו לנו דירה, ההורים שלי צריכים לעזור בשיפוץ. ההורים שלי כבר נתנו לנו סכום כסף גדול עוד לפני, אבל בכל זאת הסכימו לסייע גם בשיפוץ.
מיד אחרי החתונה החלטנו להתחיל בשיפוץ. אבא שלי, בנאי וותיק, רכש את כל החומרים, ואני הצטרפתי כעובד נוסף. לפעמים גם שירה הגיעה לעזור לנו.
גם חמי התגייס מדי פעם. החלטנו שלא נשכור דירה עד לסיום השיפוץ, כדי לחסוך הוצאות, וגרנו אצל ההורים של שירה.
יום אחד, תוך כדי חיפוש מסמכים, עיני נתקלה בניירות דירתנו. משהו שם הפתיע וכעס אותי מאוד, כי הסתבר שחמותי היא הבעלים של הדירה!
באותו ערב קבעתי עם אבא שלי שנקנה חומרים לאמבטיה, אבל ביקשתי לדחות להיום שאחריו, וסיפרתי לו מה גיליתי שאני רוצה להבין מה זה אומר.
“כיצד זה שאמא של שירה נרשמה כבעלת הדירה? למה לא שירה?” שאלתי ישירות, כשכולם כבר חזרו הביתה.
“מה אתה, ילד?” השיבה ואמרה חמותי. “זה כדי לא להעליב את שירתנו היקרה!”
“כלומר?”
“אם אי פעם תתגרש ממנה, תדרוש חצי מהדירה שלנו!”
“שלכם?! זה הגיוני שאנחנו אני ואבא נשקיע שם בשיפוץ, שממש עולה כמו חצי דירה? ולמה את חושבת שיתכן גירושין? רק עכשיו התחתנו!”
“אמא, כבר ביקשתי ממך לרשום את הדירה על שמי,” אמרה שירה בשקט.
“כלומר ידעת על כל התרמית הזו?”
“לא, אתה לא מבין… ידעתי, אבל דרשתי מאמא שתעביר את הדירה אלי!”
“נו, שירה, איזו התחלה נהדרת לחיי נישואין! בשקר!”
עברו כמה ימים מאז שחזרתי להורים שלי. אני באמת לא יודע מה לעשות. שירה מנסה לדבר איתי, אבל אני צריך זמן לחשוב. לא האמנתי לכזאת התנהלות מצד המשפחה שלה, אבל אולי ככה זה אצל כל ההורים…
מה עלי לעשות עכשיו?
הייתי האחות הבכורה במשפחה ענקית. האכלתי את כולם, דאגתי
ביום שישי בבוקר, לקחתי את הבן שלי, עומר, לטיול ביער בן שמן.
בבוקר חורפי אחד בשכונת רמות שבירושלים, יצחק ובנו יותם
כשבדקו את המצב, הופתעו לגלות צבי שנתקע בשלג בערבות הגליל.