תקשיבי, זה סיפור שפשוט לא יוצא לי מהראש. יום אחד, גבר ישראלי, למרות שהוא היה בלחץ להגיע הביתה מהר, עוצר פתאום בצד הדרך, שם ליד אתר לפינוי אשפה מחוץ לראשון לציון. הוא שם לב, בין השקיות והזבל, לאיזו שקית גדולה במיוחד שממש עושה רעשים קטנים כאלה, קצת יבבות, משהו זז שם.
עכשיו, תדמייני בדרך כלל באזורי זבל כאלה מה אפשר כבר למצוא? בגדים ישנים, קופסאות שימורים ריקות, כל מיני ג’אנק שהעיפו לשם. אבל הפעם, מה שהיה בפנים היה כל כך שובר לב. בתוך השקית המסכנה שכב גור כלבים קטן, מישהו פשוט זרק אותו ככה בלי טיפת חמלה, והשאיר אותו שם לבד, בלי מים, בשמש הישראלית הזאת שממש שורפת.
הגבר הזה, עם הלב הכי רחב בעולם, לא היסס לשנייה הוא מרים את הגור הישר לאוטו, נוסע איתו במהירות למרפאת וטרינר בתל אביב. למרבה המזל, הווטרינרית אמרה שהוא בריא ושלם, רק מאוד צמא ומבוהל. מיד אחרי, הבחור דאג ליצור קשר עם עמותה לכלבים, שיהיו אחראים למצוא לו בית חם ואוהב.
ותוך כמה ימים ניגשות לשם יעל ודורון, זוג צעיר ומקסים מהוד השרון, מתאהבים בגור ממבט ראשון, ומחליטים לאמץ אותו. דווקא הם קוראים לו “ליאון”, ומאותו רגע יש לו סוף סוף משפחה חמה, חיבוקים, ואוכל בכלי יפה.
מה שהכי כואב פה, זה שקשה להאמין כמה אנשים יכולים להיות חסרי רגש ולהתעלם לגמרי מהכאב של יצורים קטנים כאלה. כלבונים כאלה מחפשים רק טיפה יחס ואהבה, ומחזירים בנאמנות שלא תיאמן. מגיע לכל אחד מהם סיכוי למצוא בית אמיתי.
לגבי אלה שפשוט זרקו את ליאון הלוואי שהם יבינו פעם מה הם עשו, ואולי אפילו ייאלצו לעבור קורס להחזקת בעלי חיים בצורה אחראית. ככה זה צריך להיות עמותות לזכויות בעלי חיים והמשטרה, חייבות לשים דגש אמיתי על האכיפה ולמנוע אכזריות כזאת. החברה שלנו רק תרוויח אם נטפח אמפתיה ורגישות, וניתן לחיות וגם לבני אדם יחס שמבוסס על חמלה.
