הבן של החבר שלי בחור לתפארת. למד כמו שצריך, סיים אוניברסיטה, התחיל לעבוד, שבר את הגב. היום הוא בעל עסק מצליח, בית עם גינה במושב, דירה בלב תל אביב תאמינו לי, פלא, לא בחור.
אבל כמו שתמיד יש איזה אבל הוא התחתן עם בחורה. בחורה שהשד יודע איך ממש משפחה לא פשוטה, כעסנית, קנאית, קשוחה. ואלו לא רק המילים של החברה שלי שמסרה את בנה היחיד לידיה אלה עובדות מהחיים.
קודם כול, זו החַרְפִיָּה הזו הרחיקה את כל החברים שלו. בשביל מה הם באים? רק לשתות ארק ולאכול חינם, סוחטים ממך כסף מה יש לכם, משועממים? מנצלים אותך.
אחר כך היא התחילה להקטין לאט לאט את המשפחה שלו. תבינו, משפחה ישראלית אמיתית כולם כולם, שבתות, חגים, ים של וואטסאפים, צחוקים סביב הסירים. משהו חם ושורשי.
האישה הזו, כל פעם שמישהו מהמשפחה הזמין או רצה לבוא גלגלה עיניים, פתאום בדיוק יש לה דברים דחופים, ויש לה מיגרנה אקוטית במיוחד אם הם באים אליהם הביתה.
די מהר, רק האמא שלו עוד העיזה לבוא מדי פעם, בעיקר כי התגעגעה לנכדה שלה. והיא, הלב שלה נקרע מהבן שלה. ברגע שהיא הגיעה, תמיד אשתו עשתה סיפור.
לא בצעקות, חס ושלום, אלא בשקט פסיבי־אגרסיבי, כזה שחותך כמו סכין: אמרתי לך מאות פעמים, די עם המתנות הזולות, אנחנו לא במשביר, פה הכול איכותי, ואת מביאה כל שנה שוב את הקרם ידיים הזה
הבן עומד ליד, מהנהן: אמא, בחייך
אתמול ישבנו אני, החברה שלי ועוד ידידה והיא בוכה בעיניים אדומות, מראה לי עם יד רועדת הודעת ווטסאפ: כלתה כתבה להם שמעתה, אחרי ועדת דיון משותפת, לא כדאי להם להגיע יותר לביקורים.
החברה שלי מתייפחת: הבן שלי התקשר ואמר: אמא, את פשוט לא עושה טוב לאשתי. כל פעם שאת מבקרת, לוקח לה שלושה ימים להירגע.
ואני אומרת, באמת, הלב נקרע. איזו כלה מרשעת, איזה גורל רע.
ופתאום, החברה השלישית שלנו עוצרת הכול: תגידי, מה הקשר אליה בכלל? זה הבן שלך. אם הוא היה פחות קר, פחות לחוץ לרצות אותה אף אחת לא הייתה מרחיקה אותך.
הרמתי עליה קול “מה את מבינה? מה יכול הבן המסכן לעשות, הוא רק רצה שקט בבית, שלום עולמי, תדעי לך בכתה שישית הכין לי ברכה עם לב ופרח ליום האם!”
אני כבר התכוונתי להראות לכולן את הכרטיס שהיה תולה לי במטבח, ואם לא הייתה אשתו, תאמינו לי חיוך של מלאך.
היא רק משכה בכתפיים: “אם גבר באמת בן אדם, אין אשה בעולם שתשנה אותו. והוא פשוט הלך…”
ופתאום, הרגשתי כאילו משקפיים ירדו לי מהעיניים.
כל החיים לימדו אותי שגבר טוב נופל על אשה רעה זה העונש.
והנה המציאות: מתברר שמי שמתנהג בזול, מתנהג ככה כי זו האישיות שלו לא כי מישהו הכריח אותו.
