תקשיבי, הסיפור שלי ממש יוצא דופן, אבל מרגיש לי הכי טבעי שבעולם אז אני חייבת לשתף אותך. את יודעת שבעלי, נדב, מנהל רומן עם מישהי. זה לא מפריע לי בכלל, להפך קיבלתי את זה בגרסה הכי טבעית שלי. אפילו נפגשתי עם הבחורה הזו, ולדעתי זה היה בזבוז זמן להילחם או לריב על נדב.
ישבנו לשיחה טובה, אני והיא שמה תמר. מהר מאוד הרגשתי שמדובר באישה אחלה, ממש בטוב הלב. הפגישה שלנו הייתה נעימה, הכי זורמת שיש, והרגשתי כאילו אנחנו כבר חברות ותיקות, במיוחד אחרי שהתחלנו להחליף מתנות קטנות בינינו.
לא הרבה אחרי זה, נדב ותמר באו עם רעיון די משוגע לעשות חתונה קטנה, מן אחת של משחק תפקידים. ברור שלא באמת, אבל גם לא הפריע לי. זרמתי איתם והתחלנו להתארגן יחד. אני עזרתי לתמר לבחור שמלת כלה שהיא באמת מהממת, והיא עזרה לי להחליט איזו שמלה אלבש לאירוע. החלטנו שהטקס יתקיים אצלנו בבית. אני אפילו הייתי העדה. הכל היה מגניב ומצחיק, רק שבמקום רבנות, פשוט עשינו את זה בווייב שלנו.
ביום של החתונה, קמנו מוקדם, סידרנו את הבית, התרגשנו והתחלנו להתארגן. עזרתי לתמר לסדר את השמלה, התרגשתי בשבילה, ואז בדרך לאירוע הבטחתי לה שנהיה תמיד חברות, לא משנה מה. אחרי זה הם החליפו נדרים, שמו טבעות ואפילו התנשקו ממש ברגש.
בלילה של החתונה הראשונה שלהם, ישנו אצלנו, וכשנדב הלך לישון, תמר ירדה איתי למטבח ופשוט המשכנו לדבר מלא זמן. באמת שזאת הייתה שיחה תותחית, מצאנו שיש לנו מלא משותף.
ולא, אני לא מרגישה שום בושה או עלבון בכל הסיפור הזה. דווקא להפך אני די מאושרת, יש לי עם מי לדבר, למי לשתף, אפילו עם מי לרכל וללכת יחד לקניות, לטייל בפארק או לבריכה. אני יודעת בוודאות, שהקשר עם תמר הרבה יותר משמעותי לי מכל גבר.
נו, מה את חושבת על כזו חברות?
