סוד
ביישוב קטן בארץ, אחד כזה שעדיין שומרים בו על מנהגים ישנים, חיה ילדה בשם תמה. יום אחד, אמא שלה שהייתה מחוברת לכל מיני אמונות ומיסטיקה לקחה אותה איתה למקובלת המקומית.
המקובלת פתחה לה בקלפים ואמרה:
תמה שלך תהיה מאושרת. הכול יסתדר לה בחיים. רק גבר לידה אני לא רואה.
לתמה אז הייתה בת עשר בערך. המילים המסתוריות של המקובלת נצרבו לה בזיכרון, למרות שבשלב ההוא אפילו לא הבינה מה שמעה.
הזמן עבר ותמה גדלה והפכה לנערה גבוהה ויפהפייה. הבנים במושב לא יכלו להוריד ממנה את העיניים. אבל תמה מעולם לא בחרה במי מהם. פעם יצאה עם אחד, אחר כך עם אחר.
הלימודים שלה היו מצוינים, אבל אחרי הבגרות לא הלכה לאוניברסיטה; היא נשארה לעבוד במחלבה של היישוב. ריננו שיש לה איזה רומן סודי עם מנהל מחלקה, אבל אף אחד בעצם לא ראה אותם יחד.
הנשים במחלבה הזהירו את החדשות:
תזהרי, תמה. אל תתקעי פה במושב, בלי לשים לב החיים חולפים. אם היית עוברת לתל אביב, היו חוטפים אותך.
תמה הייתה מחייכת בשקט ואף פעם לא עונה.
פתאום השמועה עפה בכל הרחוב: תמה בהריון!
התחילו לשבור את הראש מי הבחור שגרם לזה? כולם ניחשו, אף אחד לא ידע. זהות האב נשארה בגדר תעלומה.
האם של תמה לא התלבטה הרבה:
הנה, עשית בושות! עכשיו תסתדרי לבד. עליי יותר את לא סומכת. חודש יש לך למצוא מקום אחר.
בסדר, אמא, תמה עונה בשקט, אני אעזוב. רק אל תבקשי ממני לחזור יותר.
תוך שבועיים תמה כבר קונה לעצמה בית קטן, כולל כלים ורהיטים. כולם נדהמים: הבעלים הקודמים פשוט נמכרו בזול, ואף אחד לא הבין מאיפה יש לתמה כסף זה נשאר הסוד שלה.
ואז קרה הבלתי צפוי: הבית מסודר במהירות, מקבל צבע, גדר חדשה ובאר מים בחצר. כל מיני פועלים באים ועובדים. שליח מביא לתמה מכשירי חשמל וריהוט חדש. והיא? הולכת ברחוב עם חיוך גדול, נראית מאושרת ושקטה. לגמרי לא אחת שננטשה.
בסוף הסתיו נולד לה בן, איתמר. עגלה תכולה נוצצת הופיעה בחצר. תמה מתאוששת במהירות; יפה עוד יותר מבעבר, הולכת זקופה, תמיד לבושה יפה, מלאה ביטחון עצמי.
הבית דורש עבודה קשה: תינוק, גינה, להדליק דוד שמש, לקפוץ למכולת, הר של כביסות. אבל תמה לא מתלוננת לרגע. כילדה שגדלה על עבודה היא מסתדרת עם הכול. אף אחד לא שומע אותה בוכה או מתמרמרת.
עם הזמן, השכנות מבינות שתמה חרוצה וטובה, מתחברות אליה ולפעמים שומרות על איתמר אם היא צריכה לצאת. הן עוזרות לה עם הגינה והשתילים. אבל בגדול תמה עושה הכול לבד, בשקט.
כשהוא בן שנתיים, אחת השכנות רצה לשנייה, עיניה נוצצות:
שמעת? תמה שוב בהריון!
מה, באמת? כלום לא דמיינת?
ראי בעצמך!
היישוב גועש שוב. מי האבא הפעם? המון צקצוקי לשון אבל אף ניחוש לא עולה. תמה פשוט לא נראתה אף פעם עם אף גבר.
היא לא שמה לב לרכילויות. חיה את חייה. בינתיים, בונה סאונה קטנה בחצר. עובדי הגז סוטים מהקומה במיוחד ומחברים לה צנרת עד הבית. חממת פלסטיק יוקרתית צצה בגינה. ביישוב צוחקים:
מהיכן לבדוק הזאת כל הכסף? בטח יש לה מאהב בעיר.
אבל הסוד של תמה נשאר חבוי.
שוב נולדת עגלה כחולה בחצר לתמה נולד בן נוסף, גיא. כעבור שנתיים אחיו, נוה.
שלושה בנים הביאה תמה, ואף אחד לא יודע ממי.
חלק צוחקים בגלוי, טוענים שיצאה מדעתה. אחרים מסתכלים עליה בהערכה: רואים שבריאה, מתפקדת, הילדים מטופחים, תמה לא שותה וחרוצה כל היום.
אמא שלה מתביישת, לא באה ולא מכירה את הנכדים. תמה עוברת ברחוב בראש מורם, מבלי להסתכל על איש.
ושוב עוברות שנים, ויום אחד מגיעה לאזור הבית שלה ב.מ.וו חדשה. יוצא ממנה מנהל המחלבה, דני אילון, עם זר ענק של פרחים. הוא נכנס לביתה, והשמועה רצה ברגע: כל השכנים עוצרים את נשימתם מה עושה דני אילון אצל תמה, ועוד בצהרי היום עם זר?
כולם ידעו שאשתו נפטרה לפני שנה אחרי מחלה ארוכה והוא טיפל בה בעצמו, עם עזרה מידי פעם.
כשיצאה תמה ללוות את האורח, עשרות עיניים עליהם. דני מחבק אותה ומנשק, ואומר בקול רם לכולם:
תמה הסכימה להיות אשתי! אני, היא והבנים שלנו מזמינים את כולכם לחתונה.
השקט ברחוב מוחלט. רק עכשיו הם מבינים מי מזכיר את פני הילדים של תמה
תכף עפו ברכות וחיבוקים.
אחרי חתונה גדולה, כל היישוב עזר להעביר את תמה עם הילדים לבית החדש של דני.
כעבור שנה נולדה בתם המיוחלת
אז תאמינו או לא למקובלות לא כולן צודקות.
