סוד
ביישוב קטן בחיק הגליל, בין גבעות של עצי זית, חיה לה נערה בשם גבריאלה. יום אחד לקחה אותה אמא שלה, שהאמינה בכל סוג של קבלה ומיסטיקה, לבקר את המיסטיקנית המקומית, פרומה.
פרומה פיזרה קלפים על שולחן קטן בין ריח של קפה שחור ופיתות חמות, וחייכה:
בתך גבריאלה תהיה מאושרת. הכול יסתדר לה. רק בעל, כך נראה, לא רואה אני סביבה.
גבריאלה הייתה אז בת עשר בערך. המילים המסתוריות של הזקנה נחרתו בזיכרונה, אף שלא ממש ירדה לפשרן.
השנים חלפו. גבריאלה גדלה והפכה לנערה מרשימה ויפה. הבחורים הצעירים ביישוב איבדו את הראש בגללה. והיא לא בחרה אף אחד. לעיתים ראתה את ירון מהמכולת, לפעמים יצאה לטיול בשדרת הברושים עם עמוס מחדר הכושר, אבל תמיד שמרה על עצמאותה ולא התחייבה.
אחרי שסיימה את התיכון, לא עברה לתל אביב או חיפה כפי שדימיינו לה כולם, למרות שהייתה מצטיינת. נשארה לעבוד במחלבת “ארץ זבת חלב”. לחשו שיש לה רומן סודי עם אחד המנהלים, אבל איש מעולם לא ראה אותם יחד.
נשים במחלבה הזהירו את החדשות:
תשמרי על עצמך, גבריאלה. אל תיתקעי כאן, שלא תאבדי את כל החיים. את מוכרחה לנסות את מזלך בעיר, עם כל מה שיש לך, שם יפלו לרגלייך.
גבריאלה רק חייכה ולא השיבה דבר.
ופתאום פשטה שמועה מטורפת: גבריאלה בהיריון!
הדיונים ביישוב סערו: מי הספיק להפרות את יפת התואר של המקום? ניחשו, חקרו אבל אף אחד לא גילה מי האב.
אימה של גבריאלה לא טרחה לחשוב הרבה:
זהו, דיה! בושה למשפחה! אין לי איך לעזור לך, תסתדרי לבד. חודש יש לך, תחפשי לך קורת גג אחרת. אל תבני עלי.
טוב, אמא, ענתה גבריאלה בשקט, אני אלך, רק אל תקראי לי אחר כך.
תוך שבועיים גבריאלה קנתה בית קטן עם כל הציוד והרהיטים. השכנים היו המומים: הילדים של בעלת הבית הקודמת מיהרו למכור אותה בזול מאה אלף שקלים ודי. מאיפה השיגה אפילו את הסכום הזה בהיריון? נשאר כתעלומה.
ומכאן החלו הפלאים. הבית שופץ בזריזות; גדר חדשה נבנתה סביבו, חצר נקייה, ובאמצע בור מים חדש וצמחי נענע רעננים. פועלים זרים הגיעו, סיימו הכול במהירות.
אחר כך הגיע שליח והוריד קרטונים של מכשירי חשמל חדשים מקרר, מיקסר, מכונת כביסה, ואף שולחן פינת אוכל מעוצב. גבריאלה הסתובבה שלמה ומחויכת כאילו קיבלה את חייה מחדש.
בסתיו ילדה גבריאלה בן בשם נדב. בעגלה כחולה וחדשה נדדה בין הבוסתן לדלת הבית, והיא עצמה שבה לאיתנה במהירות. לבושה נאה, יציבה, הולכת ביישוב בגאווה ונראית מאושרת מאוד, לא כמו מישהי שנשארה לבד.
החיים בבית זרמו בעבודה. נדב הקטן, ירקות בגינה, חימום בתנור, קניות מהירות מהמכולת, ערמות כביסה אבל גבריאלה לא קטררה. חונכה לעבודה מגיל צעיר, וידעה להתמודד בגבורה. מעולם לא התלוננה.
השכנות, שראו כמה היא חרוצה ונעימה עם כולן, החלו להתקרב אליה. הן אף נשארו לשמור על נדב כשהייתה צריכה לראות רופא. למה לא לעזור?
גם בגינה עזרו: שלחו את הבעל לעדור, עזרו בעישוב. בקטנה. רוב הזמן היא ניהלה הכול לבדה.
נדב היה בן שנתיים כששכנה אחת זינקה לביתה של אחרת, עיניה פקוחות לרווחה:
שמעת?
מה?
גבריאלה שוב בהיריון!
מה פתאום, את מדמיינת!
תבואי, תראי בעצמך!
ושוב געשו השיחות ביישוב. הפטפוטים היו עזים מי הפעם אב הילד? חד משמעית אף אחד לא ראה אותה עם גבר!
גבריאלה לא התייחסה לרכילויות. התנהלה כדרכה. רק בביתה הופיעה פתאום סאונה חדשה, ופועלים ניתקו את הגז מהשכונה כדי לחבר אליה. בחצר חממה מודרנית מפוליקרבונט. לא בזול.
מאיפה יש לאישה הזאת כסף, תגידו? דיברו ביישוב. בטח ראש המועצה דואג לה. אבל התעלומה נשארה.
לא עבר זמן ארוך וחזרה הופיעה עגלת תינוק כחולה. לנדב נולד אח, דניאל.
שנתיים לאחר מכן, נולד עוד אח, עוז.
שלושה בנים היו לגבריאלה, ואיש לא ידע ממי.
היו שצחקו עליה בפומבי, היו שקראו לה משוגעת, אחרים כשראו את בניה בריאים ומסודרים, העריכו את עוצמתה. היו גם כאלה שריננו על שמה וניסו להרתיע את בנותיהם בדרכיה.
אמא של גבריאלה לא הבינה, התביישה. לא ניסתה לעזור, לא רצתה להכיר את נכדיה.
אבל גבריאלה הלכה ברחוב בראש מורם, מתעלמת מכולם.
חלף זמן. יום אחד נעצרה ליד הבית יונדאי כסופה מהודרת. מתוכה יצא אלון הלוי, מנהל המחלבה, אחוז זר פרחים ענק. נכנס לבית, ובעודו בפנים התקהלו סביבו כל השכנים.
מה קרה? למה הגיע אלון הלוי, אדם מכובד כל כך, עם זר אצל גבריאלה בלא הודעה מראש?
ידעו כולם שאשתו של אלון נפטרה לפני שנה, אחרי שנים של מחלה קשה. טיפל בה עד הסוף בתשומת לב ובנאמנות.
כשיצאה גבריאלה ללוות אותו, כבר היה המקום הומה אדם. אלון חיבק אותה, נשק לה על הלחי ואמר בקול רם מול כל השכונה:
גבריאלה הסכימה להיות אשתי. אנחנו והבנים שלנו מזמינים את כולכם לשמוח אתנו בחתונה.
השתררה דממה כבדה. כולם פערו עיניים, ורק עכשיו נפל להם האסימון: הילדים נראו בול כמו אלון!
מברכים קמו מכל עבר…
הייתה חתונה גדולה. כל האזור הגיע לעזור להעביר את החפצים לביתה החדש.
ועוד שנה, נוספה בת קטנה למשפחה המאושרת…
כעת מי בכלל מקשיב לנבואות של מיסטיקניות?
