בתחילת השנה הזו יצא לי לבקר באחת מהכיתות שלי בתיכון. בכיתה, תלמידה בשם תמרה ביקשה מהמורה לצאת לשירותים, אבל המורה סירב לה. תמרה פנתה בנימוס שוב, אך הוא סירב פעם נוספת.
כעבור כמה דקות היא אמרה שזה דחוף, והוא המשיך בסירובו. המורה היה בבירור עצבני, ולכן כאשר תמרה שאלה שוב, כחמש דקות מאוחר יותר, אם היא יכולה לצאת בגלל שיש לה מקרה חירום, המורה ענה לה בקול מאיים: לא. ברגע הזה תמרה קמה על רגליה, כל העיניים הופנו אליה והיא הסמיקה מבושה, אבל אמרה למורה מול כל הכיתה שיש לה מחזור והיא חייבת ממש לצאת לשירותים.
כל מי שהיה בכיתה הביט בה בתדהמה, וכעבור שתיקה קצרה, המורה אמר לה לשבת בחזרה ולא הסכים שתצא. היה מתח באוויר וכולם הרגישו לא בנוח, ואז תלמיד בשם גדי, בחור שנראה כמו שחקן כדורגל, נעמד ואמר: יש לך אישה? לא גדלת עם אמא או אחות? יש לה מחזור, היא חייבת ללכת לשירותים והיא תלך בין אם תיתן לה או לא.
גדי ניגש אליה, אחז בידה וליווה אותה החוצה אל השירותים. כששבו לכיתה, המורה האשים אותם בהתנהגות לא נאותה והעיר לגדי בלשון חריפה. את היום ההוא אני לא אשכח לעולם.
דווקא גדי, שחקן הכדורגל, התגלה כאדם חכם ומבין הרבה יותר מהמורה.
