המאהבות הכי טובות – הנשים שכולם כבר מזמן הפסיקו לספור: סיפורו של פדור שחשב שאשתו הפכה לקרירה ומשעממת…

האהבות הכי טובות הן של נשים נשואות שכולם כבר מזמן שכחו מהן
פירוש בן דוד משוכנע כבר הרבה זמן שהוא פשוט לא הצליח עם אשתו. קרה עליה קיפאון. פעם הייתה רגילה, חמה, היום כבר לא. אין שם את אותה התשוקה שהייתה גורמת לו פעם לרוץ הביתה מוקדם מהעבודה.
בסך הכול, הכל היה די בסדר: הבית מסודר, יש מרק חם, הילד כבר גמר בית ספר ועבר ללמוד באוניברסיטה בתל אביב. אבל הכל התנהל כבר כמו על טייס אוטומטי, בלי אנרגיה של תקופת התחתונים האדומים והמיוחדים. אשתו פשוט עברה בשקט ובסבלנות מהקטגוריה “אישה מסעירה” ל”ברווזון ביתי חמוד”, ופירוש התרגל לזה.
הוא כבר מזמן הפסיק לקנא לה. ולמי בכלל? לחברות שלה מהעבודה? למוכרת בסופר פארם? לקנא ל-75 קילו של יציבות?
הדברים שפעם היו נעשים בחשאי, הפכו כמעט גלויים. אתר הכרויות “רק להסתכל מה מציעים”, שיחות “להרגיש קצת שוב גבר”, בילויים עם חברים “את הרי יודעת, גם לגברים צריך להירגע לפעמים”.
אשתו פעם או פעמיים הרגישה משהו, חשדה וקצת התעצבנה, ואז שתקה. פירוש הבין שזה כניעה מצד שלה: היא קלטה את המקום שלה.
ואז הגיעה הזדמנות מדויקת לחיות קצת כמו רווק. לאשתו פתאום יצאה נסיעה עבודה לירושלים. פירוש היה בעננים: סוף סוף יוכל להוריד את ההגנות באמת.
הוא כבר דמיין איך הוא יתכתב, יתחיל הכרויות, יזמין מישהי ל”קפה” ואולי גם ליותר מזה. החיים קיבלו גוון חדש.
אבל המציאות הייתה הרבה פחות נוצצת. ב”עברי הכרויות” הוא שלח כמעט מאה הודעות, ענו לו עשר, התחילו שיחות עם ארבע. אחת התחילה להסביר לו למה כדאי לקנות ביטקוין, השנייה הייתה בוט, ועוד שתיים נעלמו אחרי כמה משפטים. פירוש פתאום הבין שגבר חופשי, כמעט גרוש, עם דירה משלו ומשכורת קבועה זה לא כזה דיל כמו שהוא חשב.
באחד הערבים, תוך כדי מחיקת היסטוריית הגלישה כדי להסתיר את הרפתקאותיו, הוא נתקל במשהו מוזר לגבי הנסיעה של אשתו. ככל שהעמיק לחקור, הרגיש יותר רע.
הנסיעה לעבודה באמת קרתה. רק פרט קטן: איתה נסע בחור צעיר, החבר שלה בן 27. ולא סתם נסע היא שילמה עליו הכל. כרטיסים, מלון, ארוחות במסעדה הכל על חשבונה, אותה אשת בית שקטה ו”קרירה”.
פירוש לא האמין בהתחלה. אחר כך האמין ונכנס לזעם. מתברר שבעוד הוא מחפש הרפתקאות בעצלנות, הברווזון הביתי שלו חי חיים סוערים, כולל אותם רגעים שהוא בעצמו רק חלם עליהם.
היה ריב גדול, עם האשמות הדדיות ובירורים ממושכים.
גברים פה בטוח יצעקו שצריך “לזרוק כזאת אשה לכפור”. אבל אף אחד לא עשה זאת. צעקו, בכו, דיברו ופתאום גילו שיותר נוח להם ביחד מאשר לבד.
פירוש, למרבה ההפתעה, התחיל להסתכל על אשתו אחרת. לא כמו על קישוט בבית, אלא כמו אישה שיש לה רצונות ודמיון. והיא יודעת להיות נחשקת פשוט לא בשבילו.
אני לא ממליץ על הניסוי הזה בתור מתכון לאושר משפחתי. לרוב, זה נגמר בגירושים, דמעות ומערכת עצבים מרוסקת. אבל אני אוהבת את הסיפור הזה מאותה מחשבה פשוטה: לעיתים קרובות “נשים קרות” הן לא באמת קרות. הן פשוט עייפות. מהשגרה, מהאדישות ומהעובדה שכבר מזמן אף אחד לא מסתכל עליהן באמת כאישה.
לפעמים מספיק דחיפה קטנה כדי לגלות שבבית חי לא ברווזון, אלא אישה לוהטת מאוד. פשוט, היא לוהטת בשביל מישהו אחר, שמצליח לראות את האש שלה.