כשחברה לעבודה הזמינה אותי לחתונה שלה, עבדתי באותה הוצאה לאור קצת יותר מארבעה חודשים. האמת, היא ואני התחברנו כבר מהימים הראשונים שלי בעבודה החדשה. את בן הזוג שלה, יונתן, לא הכרתי קודם לכן. למרות זאת, הסכמתי בשמחה להזמנה, בעיקר כי חיכיתי להזדמנות ללבוש את השמלה החדשה שלי. יחד איתי הוזמנו עוד כמה עובדים מהמחלקה, והגענו לחגיגה יחד.
באותו ערב איחרנו מעט, והגענו כאשר כל האורחים כבר ישבו סביב השולחנות. בשקט חלפנו פנימה. היו שם יותר ממאה אורחים, אולם האירועים היה מקושט לתפארת, והשולחנות היו עמוסים בכל טוב מכל מאכלי הארץ. אבל האמת שכל זה פחות ריגש אותי. כשראיתי לראשונה את יונתן, החתן, כמעט שהלב שלי עצר. התאהבתי בו ממבט ראשון! הכי מדהים היה שהרגשתי שגם הוא מסתכל עליי בדרך דומה. כל הערב הראש היה בעננים, הלחיים רעדו והלב שלי דפק כאילו רוצה לברוח ממקומו. לא הצלחתי לשתות או לאכול אפילו מעט.
כדי לא להמשיך ולהתענות, החלטתי ללכת מוקדם הביתה. הנשמה שלי בערה, והבנתי שאני צריכה להתכנס בעצמי ולהירגע. ביום המחרת, כשיצאתי מהמשרד, ראיתי את יונתן מחכה לי בכניסה הראשית. אשתו הצעירה, נועה, יצאה לחופשה ולא הייתה בעבודה.
הוא ניגש אליי, תפס בעדינות את היד שלי והוביל אותי אל רכבו. מבלי לומר מילה הוא החל לנשק אותי, ולא הייתה לי טיפת כוח לעצור אותו. התמסרנו לרגע, ונשיקותינו נמשכו במשך שעות. שוחחנו, שיתפנו, ורקם בינינו קשר עמוק. בסופו של דבר נסענו אל הדירה שלי שם הכל התהפך. הוא הבטיח שיתגרש מנועה ויתחתן איתי. כך היה: הוא חזר הביתה, שוחח עם אשתו, אסף את הדברים וחזר אלי. מה אמר לה לעולם לא שאלתי.
זמן קצר לאחר מכן התחתנו וקנינו דירה משלנו בתל אביב. אנחנו יחד כבר יותר משלוש שנים. כצפוי, מיד עזבתי את מקום העבודה. אינני רוצה לדמיין את כל הדיבורים והקללות שהופנו לעברי. נועה, אשתו לשעבר של יונתן, הייתה חלק מההוצאה לאור שנים רבות, ואני הייתי חדשה. כולם, כמובן, ריחמו עליה. אינני יודעת איך חייה נראים היום, כי יונתן ואני מעולם לא דיברנו על הקשר שלהם.
החלטנו לפתוח דף חדש ולבחור באושר שלנו. כיום אני מאושרת לחלוטין! אמרו שהנישואים שלנו יחזיקו מעמד בקושי, אבל השנים רק מוכיחות את ההפך כל יום מתמלא באהבה ובשמחה. מכל מה שעברתי, למדתי דבר אחד ברור: אף פעם לא צריך לוותר על האושר שלך, אפילו אם הדרך לשם לא פשוטה. החיים קצרים תאפשרי לעצמך לבחור באהבה.
