Eu și soțul meu ne resemnasem deja cu faptul că nu vom avea copii, dar la 10 ani după ce ne-am căsătorit, am rămas brusc însărcinată.
Iar soacra mea nu avea niciun motiv să râdă de mine în fața rudelor mele, spunând: Probabil că nu voi avea nepoți de la fiul meu din cauza nurorii mele sterile. Deși soacra mea are o nepoată fiica fiului meu cel mare. Am urât să aud asta, dar a trebuit să o fac, și de mai multe ori.
Îmi iubesc soțul și el mă iubește pe mine el este sprijinul meu, împreună am îndurat și pentru drumurile noastre la medici, grijile soțului meu și lacrimile mele în pernă, au fost răsplătite sunt însărcinată!
Nepoata soacrei mele a născut anul trecut o fetiță, iar eu am născut un băiat acum patru luni. Deși medicii au spus că eu și soțul meu nu avem nicio problemă medicală, eu și soțul meu încă nu putem crede că Dumnezeu ne-a trimis un copil. Bunica mea, pe de altă parte, s-a comportat imprevizibil după nașterea strănepoatei și a nepotului meu.
Pe cel pe care l-a așteptat atât de mult (fiul și soțul meu) nu o interesează, dar pe strănepoata noastră nu o adoră.
Când ne adunăm cu toții, se vorbește numai despre strănepoată: cum a crescut, ce a spus, câți dinți i-au ieșit… Iar de băiatul meu, ca și cum nu ar fi corespuns așteptărilor ei, nu mai are nevoie de el din prima zi.
Nu înțeleg poziția soacrei mele timp de zece ani m-a certat și m-a umilit pentru că nu m-am conformat familiei lor, (conform ei, toate femeile din familia lor sunt însărcinate), iar când s-a întâmplat, nici măcar nu l-a luat în brațe pe fiul soțului meu! Dar își răsfață strănepoata cu haine scumpe, jucării și bijuterii de aur.
—
אני והאישה שלי כבר השלמנו עם זה שלא נזכה לילדים. עשר שנים אחרי החתונה שלנו, פתאום – נס, היא נכנסה להריון.
ולאמא שלה חמותי כבר לא הייתה סיבה ללגלג עליי מול כל הקרובים שלנו. היא נהגה לומר בקול מול כולם: “כנראה שלא אזכה לנכדים מהבן שלי כי הכלה שלי עקרה.” למרות שלחמותי כבר יש נכדה הבת של הבן הבכור שלה. כל פעם מחדש כאב לי בלב לשמוע, אבל נאלצתי לסבול את זה לא פעם אחת.
אני אוהב את אישתי, והיא אותי. ביחד עברנו מסע בלתי נגמר של בדיקות אצל רופאים, התחבטויות, דמעות שמרטיבות את הכרית בלילה. ובסוף, הכול השתלם אשתי בהריון!
הנכדה של חמותי ילדה שנה שעברה בת, ואני ואשתי הבאנו לעולם בן לפני ארבעה חודשים. למרות שכל הרופאים אמרו שאין בעיה רפואית אצלנו, אנחנו לא מפסיקים להודות לבורא עולם שנתן לנו ילד. הסבתא אמא של אישתי הפתיעה אותנו אחרי לידת הנינה והנכד שלי בהתנהגות משונה.
הבן שלה, שאותו חיכתה לראות בסוף סוף אבא, כאילו כבר לא מעניין אותה, והנינה היא המלכה שלה.
כשהמשפחה מתאספת, כול השיחה סובבת סביב הנינה: איך גדלה, מה אמרה, כמה שיניים כבר יש לה… ולבן שלי, כאילו לא עמד בציפיות שלה, אין לה עניין בו כבר מהרגע הראשון.
אני לא מצליח להבין את העמדה של חמותי עשר שנים עשתה לי את המוות, השפילה אותי, טענה שאני לא מתאימה למשפחה שלה (הרי לדבריה כל הנשים שם יולדות בשפע) ואז כשסוף סוף השתנה הגורל, אפילו לא הרימה על הידיים את הנכד שלה. לעומת זאת, הנינה שלה מתפנקת אצלה בבגדים יקרים, צעצועים ובתכשיטי זהב יקרים בשווי מאות שקלים.
בסוף, הבנתי שלא כל דבר בעולם אני יכול לשנות, אבל בכל זאת: למדתי שאהבה אמיתית, תקווה וזוגיות חזקה מנצחות אפילו דעות ישנות ולבבות קרים.
