שני, זה לא בן זה משרתת, טבחית אל תפריעו.
בין החברים הוא פנה אל אורליאמת, אל בעלה.
לא אישה? טבחית? מה זה הפתעה!
אורלי נבכה בקול נושא.
ולחברים, שלא הכירו אותה, נקרעו הראשונים; הגברים הסתובבו לראות מי הפריע לשיחה. כולם התנהגו כמו שרים בכינוס, כאילו מדובר במשרד הממשלה.
איתן, בעוצמתו, הפך את הכיסא על פיו וקפץ, רץ לעבר אורלי כדי להסיט אותה מבעיני החברים. השיחה הפכה לשריקה: מה הוא רוצה לומר למשרתת? כולם חייכו במרמה.
בין כל זה נשאר רק האיש הגבוה, יושב על הכיסא הרחוק ביותר.
משרתת? קראה אורלי בקול חמקמק מאחורי דלתות סגורות, טבחית?
קשה לדמיין אותך, בחגורת ג’ינס משומשת הזאת, כאישה, אמר איתן בקול שמרוד, כאילו הוא מדבר למישהו שצריך להבין, אצלנו יושבים אנשים רציניים.
ג’ינס רגיל.
הקמט של התפרים בולט, אבל הוא לא מושך תשומת לב.
ג’ינס זה בשביל עובדת, לא לבתזוג של איש עסקים מצליח!
איש עסקים מצליח? זאת רק שטויות שלך! מאיפה הגעת למקומות האלה?
היום היה לי ביאלור דקה בתל אביב, נצחתי בחמשה נגדי! הם חיבבו את הכשרון שלי והזמינו לשתף משקה חזק. שאלתי על עבודה, הם מציעו לממן פרויקט חנות רכב! הם משקיעים!
כל המשקיעים שלך משחקים דומינו בחניון.
היום אורלי ראתה איך הוא מתייחס אליהכלקוחה, למשרתת. היא אולי לא טבחית, אבל היא מזינה את המשפחה. היא מביאה כסף, ואז נעלמת כמו צל מאחורי הקיר.
היא אמרה על דומינו:
אם אינך מאמין בבעלך, למה אתה מתעצבן שכעת הוא לא מאמין בעצמו ולא עובד? איך לבנות קריירה מצליחה כשאשתך לא תומכת?
היום הם קבעו שהוא יעביר את חליפותיה למכבסה יבש. אורליאישה שומרת על סגנון קלאסינוסעת לפגישות חשובות בחליפות, ובשגרה לובשת ג’ינס מלוכלך.
לקחת את החליפות?
לא! מתי? ניסיתי לשכנע משקיעים…
באיזה בר?
למה אי אפשר גם לנוח?
כשקחתי על עצמי את ההוצאות, אתה לקחת עליך את הבית.
אמרתי לי צריך זמן לתחביבים ולהגשמה עצמית.
יש לך המון זמן! אין זמן לבית, אני משלם ניקיון ואוכלים מכל מקום, ואת בערב מזמינה סושי או פיצה! איפה הבית שהיית רוצה לנהל? בבר, כל היום!
השקט הקול של המשקיעים, אם יישמע, את האמנות שלנו לא נוכל לממש.
אף אחד לא יראה את העסק אם הם יישנו מחר ולא זכירו את שמי.
אורלי קנאה בעובדותיה של נשים שעובדות במשרדים, שיש להן שכר משלהן. הן לא נשארות לשאת משקלים של הלילה או לשאת דוחות בבית. כרגע יש קיצוצים, והיא חשבה שהן יאבדו שלווה, אבל הן ממשיכות לשתות תה ולריב, כי אם יפטרו, הבעלים יחכו לשום דבר, והשכר לעיתים גבוה יותר מהשכר של האישה.
היא ברחה מקיצוץ כאש, עבדה יותר, הפכה למובילה בפרודוקטיביות, אבל גם זה לא הקל עליה.
איתן גרר בחייו, קונן, את, אשתו, חוסר מקצועיות במו\”מ והולכת לצחוק עם חברים חדשים על הטבחית שלא קיבלה את החליפות מהניקיון.
אורלי לא הגיבה.
אם הייתה מתערבת, הוא היה מדבר שוב על גירושין.
הם רק חשבו על הילד
הדירה של אורלי ואיתן בבניין חדש, עם לובי של שלושה דירות, לא כמו הפאנלים הישנים של ילדות, אלא חדר ענק עם כורסאות למבקרים ומרפסת משותפת. אורלי יצאה למרפסת.
גם לי הייתה אישה נשמע קולה של דמות מרוחקת.
אורלי רעדה. איתן והאורחים שלו לא שמעו, ולכן אף אחד לא בא אליה.
המשקיע הגבוה, שלא חייך על המצב עם המשרתת, התקרב אליה.
אתם שומעים קולות? חשבתם שמדובר בדיון חם? שאלה אורלי בזעם על ההתעלמות, מה הרכיב על האישה אם לא דיברתי איתכם?
הוא לא נבהל.
גם לי הייתה אישה.
מה הבעיה?
הייתה ביתנית, לא עבדה, אין לנו ילדים, הזמנתי ניקיון לעזור לה. אבל ההבדל? היא קיבלה אותי בשמחה.
אני לא ביתנית.
לא, אני לא מדבר עליך. אני מדבר על מי שאתה קראת בטעות בעל. במשפחתי הצלחתי להרוויח כסף, בנתתי לבעלי החיים ולעסק, והאישה הייתה בבית עם תחביביה. אף פעם לא ויתרתי עליה. הייתי מאושר שהצלחתי לתת לה חיי נוחות, שלא תצטרך לחשוב על לחם. אם היא הייתה אומרת שאני רק משרת, היא הייתה נפרדת ממני בלב, לא רק על נייר. אפשר לשכוח הרבה, אבל לא זלזול מאדם שאתה מוכן לעשן למענו.
אז מה גרם לכם להיפרד?
הקול של משקיע משיכל, שבילה כמה לילות בבר, נענה.
אורלי לא קיבלה ממנו שכנוע לגירושין. היא הבינה: אם תלבש נעליו של אחר ותלך בדרכו, תבין.
היום הם מדברים על ילדם והיא בת 37 עדיין מחפשת אבא.
סרטן. זה מה שהפיל את האיחוד.
סליחה
הכל בסדר, תתי, אל תתני לאף אחד לפגוע בך, אפילו לבעל. בלי כבוד אין אהבה.
מומחה לפסיכולוגיה משפחתית.
לא, אני מתכנת.
אז למה אתה כאן, בין המשקיעים, מנסה לשדוד כסף?
אני לא עני, יכול להשקיע בעצמי, אבל הלכתי איתם בשביל החברה. הבית ריק, מדבר. כשאינני עובד, אני משוטט. אם ידעתי שתגיעי, לא הייתי מתקרב אליך. אבל לא מצטער על שפגשתי אותך, את מדהימה.
אתה בכלל לא הצגת את עצמך.
יואב ברק, חייך ברגוע, הפך את הרעש של הקהל לצחוק.
אורלי הייתה צודקת. בבוקר, כאשר איתן חייג אל המשקיעים החדשים, הם כבר לא זכרו את שמו ולא מה השתו אתמול.
אין צל של צער.
איתן רק ממחזיק חלום עסקי. הוא לא צריך לשאת משק. לעשות עסקים בשביל מישהו אחר זה לא בשבילו הוא יזם, אבל רק מציג פניו, בלי פרויקט ממשי.
לא השיבו, ולא יענו. אחרי זה יספרו לי.
איתן, מה עם החופשת לידה שלי?
מה?
אם אלך לחופשת לידה, איך נשרוד?
אל תדאגי, רק חודש לפני הלידה ושלושה אחרי. אחרי זה תדאגי לנצחת.
אמרת בסדר כשהצעתי לך או שתהיה ספק, או שנשאר עם הילד.
אמרתי בסדר, לא אמת. היכן הילד? אני לא שומרת ילדים. את האם. תדאגי לעצמך.
אז תעבודי?
נבדוק
יש לך תשובה אחרת?
תמר! האפיתה שלך נשרפה! אל תכניסי אותי לעולם הזה. הכל יהיה טוב. מחר נתחיל לעבוד על זה.
היא הרתה.
במנחת לידה תכננה למצוא מטפלת ולעבוד בחצי משרה, אך נגלה שהחברה תיסגר לפני החג.
תמר, החברה תיסגר! אמרה אנה.
מה זה אומר?
בחודש נישאר ללא עבודה.
אני בהריון אי אפשר לפטר?
אם החברה פורעת, איך נשאר?
תמר נפלדה. היא לא אכלה, לא רצתה לראות אף אחד, עד שהתקווה שהבעל יזמין את עצמו לבית.
איתן הסתכל על האישה באסכולה:
אם אלך לעבוד, הכסף יהיה מצחיק. לא כמו מה שאת מקבלת. יש לי פער של שנים, כישורים נקרעים, והחינוך שלי מקולקל. תמר, אני לא יכול לקחת אחריות כזו.
אבל כדי למצוא עבודה צריך זמן, ואין כמעט עוד כמה חודשים, והבטן תגדל.
כמה שבועות עכשיו?
עשר.
עשר, אה? עדיין נוכל.
מה זאת אומרת?
אתה צריך להפסיק לחשוב על הלידה. אמא מתקשרת, והיא מזועזעת מהזנבות שלך. לעזוב לידה כשיש לך כל כך הרבה אחריות זה לא אפשרי. אני צריך לדאוג לעצמי, להורים שמחכים לבנייה ולתשלום. האם המשאבה תסתכל עלייך?
אבל אמרת שגם אנחנו נולדנו להורים.
זה כי דיברת על הילד! כשיגיע ייקח את כל השמיכה. למה אני צריך להיות עני, כשכל הכסף נלקח לילד? זה עומס כבד. תחשבי בתבונה וקחי החלטה מהר.
תמר הלכה למשרד לאסוף דברים. המנהלת, שהודיעה על הפשיטה, ארזה את חפציה.
והוא שלח אותך להפסיק?
כן.
ומה הוא אומר?
שלא לא נוכל.
לא נוכל או שלא תוכל לגדול שני ילדים?
עדיין לא יודע מה קורה בעבודה, צריך למצוא משרה כדי לקבל תשלומי חופשת לידה או לעשות מה שאיתי רוצה. אם אני אקח ללדת, הוא יתגרש.
בלי בעל שמרוויח? אתה מבולבל. עם קצבאות ילדים זה כבר קשה, אבל עם בעל שלא עובד זה קלה יותר?
הוא לא עובד, אבל אם יש צורך
אז מה?
שום דבר.
הביקורת כבר הייתה. תמר הרתה, נפלדה, והחברה הפכה למשבר. איתן לא רצה לעבוד.
היא לא יכלה לשקר על ההריון בפגישה, אבל אם לא ישאלו
בנחישות, תמר הלכה הביתה, שלחה קורות חיים, וחיכתה לראות מה יציעו לה.
שלום נשים ביתיות! צחק האיש הגבוה.
הוא היה בדירה שלה?
אני לא אם הבית.
איתן אמר אחרת, עכשיו את מובנת.
הגעת אלינו?
לא, הגיעתי למעלה, תפסתי את איתן ברצפת העשייה. הוא היה שם, כאילו מצא את חפציו שלו, ואני חושב שהוא מתכוון להגיש גירושין.
הבינה שזה סירה שטוחה.
מובטלת ונעזבת אמרה תמר.
טוב, אני אתן לך עבודה אם תרצי.
הוא אמר שאתה יודע על ההריון?
כן, הוא ניסה להסתיר, אבל איך זה ישפיע על כישורך? שמעתי על ההשקעה שלך, אתה מתאים לתפקיד שלא דורש הרבה אבק. אשירות בשבילך אמר, תמר, גם אני תמיד רציתי ילד. האישה שלי לא הרתה למה שלא אעשה זאת בשבילך? בואי למחר למשרד של חברה של חברי, אשאר שם בשביל שלא תתלבשי.
גם אני מקווה.
***
תמר ילדה בת. ואז בן. ואז בן נוסף. אף על פי שהביתה הראשונה הייתה בת חורגת, יובל (המשקיע) לא הבחין בשום הבדל.
ובכל זאת יואב (הקול השקט) המשיך להזכיר לאיתן כמה הוא אהב את האישה שלו, כאילו הוא ניסה להציל את המצב.
