הייתי ממש ברת מזל כי תמיד הייתי אדם ששואף להשיג מטרות. עד גיל 25, הצלחתי לחסוך מספיק בעצמי כדי לקנות דירה קטנה בתל אביב.
לא קיבלתי שום עזרה מאמא או מאבא, אף קרוב משפחה לא עזר לי, הכל עשיתי לבד. וכשפגשתי את הגבר שהתאהבתי בו, הייתי מספיק אמיצה כדי לספר לו שיש לי דירה משלי.
בכל זאת, מיד הזהרתי אותו שאני לא מתכוונת לעבור לגור אצלו, ככה שהוא היה צריך לחפש לנו דירה להשכרה, ואני אשכיר את הדירה שלי כדי שאוכל לחסוך כסף לרכב.
הוא הסכים להצעה הזאת, אמר שבקרוב יתחיל לשים כסף בצד בשביל שכר דירה ונגור יחד. חצי שנה אחר כך, הוא הגיע אליי עם מזוודה. סיפר לי שהוא בלי עבודה ושהמצב הכספי שלו קשה.
ביקש שאארח אותו בבית שלי לזמן מה. טוב שיש לו הורים. אני לא הסכמתי שיגור אצלי. לדעתי זו הייתה פשוט תירוץ לחיות על חשבוני, ולא יותר מזה. בסופו של דבר נפרדתי ממנו.
