היי, אני יוסי, והיום אספר לכם על אירוע שלא שכחתי. ידידתי רות חֲבַרָה קָרְבָה לי אפילו שקל אחד למחתון החתונה שלי, ועכשיו היא מזמינה אותי לחגוג איתה את היום הגדול שלה.
רבקה וקווין נישאו לפני כשנה. ההורים משני צידי המשפחה תכננו עבורם אירוע מרהיב בתל אביב. הילדים היחידים של ההורים, ולכן המשפחות רצו שהחתונה תהיה ברמה הגבוהה ביותר. הצעת הזוג הצעיר, שימלאו אחרי הטקס את האורחים במזנון של עלי סלט וצלחת מזון רחבה, לא נחשבה על ידי ההורים, שמרצו רק לחופה לבנה, שמלת כלה ארוכה ועגלה ענקית.
הזוג הבין שאי אפשר לוותר על ריקוד גדול, ולכן לקח על עצמו את כל ההכנות. היה צורך בסידור ציפורניים, איפור, קניית שמלת חתונה וחליפה, ועוד מלא פרטים קטנים. ההורים הציעו לממן כל ההוצאה, חוץ משמלת הכלה והחליפה של החתן. הם הזמינו את המסעדה היוקרתית “אלברט” במרכז העיר, בחרו זר פרחים מרהיב לכלה, והקציבו לירכת האמא של החתן, חנה, לאפיית עוגת שלושה פוסקים עם קישוטי קרם ופרחים.
ההורים ערכו בקפידה את רשימת האורחים, רצו להזמין כל קרוב, אפילו את אלו שלא מדברים איתם מזה זמן רב. הם נימקו את הבחירה בכך שמזמינים אנשים משגשגים שיכולים להעניק מתנה יקרה, ובתמורה יוכלו להשתמש בכסף לרכישת רכב או חיסכון למגורים. אחרי דיון חם הוחלט לא להזמין קרובים מרוחקים. כמה קרובים נענו בתירוצים משכנעים והוותרו. לבסוף, ברשימה נותרו בעיקר החברים של זוג החתן והכלה, בדיוק כפי שהזוג רצה.
ביום החתונה של רבקה וקווין מזג האוויר היה מושלם, למרות שהתצפיות צפו בגשם בבוקר. רבקה נראתה זוהרת בשמלת משי מכופתרת ברדיפה עדינה. החתן היה מקסים עד מאד, ולא יכולתי להסיט את העיניים ממנו כל היום. היום כולו היה מלא שמחה. הצלם, עם תוקפנות ראויה לשבח, היה עסוק ברצף לחיצות כדי להוציא את תשלום העמלה שלו, והאורחים קיבלו בברכה את הקריאה לבוא לארוחת הערב במסעדה.
לאחר סיום הצילומים עלו הצעירים לעגלה לבנה ונהנו משמפניה ופרשי מזל שהיו זורמים כמו נהר. המתנות נמסרו רובן במכתבים עם מזומנים. הזוג הודיע מראש שהם רוצים רק כסף, אך כמה אורחים בגיל הפנסיה לא יכלו להחזיק מעצמם והביאו שמיכה, מצעים, קערות.
העוגה בת שלוש שכבות רימה גם את האורחים הכי מתוחכמים ביופייה, עם קישוטי קרם, פרחים מרוכזים ופתיתי פנינה. החגיגה הייתה מפוארת, ועד הבוקר המוקדם האורחים המותשים החלו לחזור לבתיהם, והזוג נסע לחדר המלון שהזמין מראש.
היום למחרת, כששבו אצל ההורים של רבקה, אמא של רבקה הודיעה לה שמכתב אחד היה ריק. היא הוסיפה שהמכתב נמסר כמתנה מחברת קרובה של הזוג, תמר. קביעת המקור של המכתב הריק הייתה קלה, כי השונה משאר המכתבים הוא לא היה חתום. רבקה הרגישה רע מאוד אחרי שאזנה לזה.
המצב החמיר כאשר לפני החתונה תמר העבירה שהיא לא תפסה על נוהג של לתת לחתן פחות מאלף שקלים, והבטיחה שתתמוך בחברה בכסף. כעבור כמעט שנה, תמר עצמה הפכה לכלה והזמינה את רבקה ובעלה יוסי לאירוע שלה. מיד ביקשה מחברתה להעניק לה כסף, מתוך תקווה שכסף שיקבל יכסה את הוצאות החתונה. זוג האורחים נאלץ לחשוב מה לעשות! רבקה הציעה שהבעל ייתן לה מכתב ריק, בדיוק כמו שעשתה החברה שלה. הבעל הציע להוסיף יותר, כדי שתרגיש מבוכה. אמא של רבקה ייעצה לה לשים במכתב סכום מינימלי, כך שלא תחשוף מה יודעת על התחבולה, ולא יהיה לה מקום לנקמה. החתונה מתקרבת, ורבקה עדיין מתלבטת מה לעשות.
