מיותר לומר, זה הכול אשמתי! אחות של חברתי מתייפחת. לא ציפיתי שכך יתגלגלו הדברים! ועכשיו אני בכלל לא יודעת מה לעשות. אין לי מושג איך להחזיר את זה למקום, בלי להרגיש מושפלת.
אחותי התחתנה לפני כמה שנים.
לאחר החתונה סוכם כי הזוג הצעיר יעבור לגור אצל אמו של הבעל. להורים שלי יש דירה גדולה ברחוב מרכזי בתל אביב, ורק בן יחיד.
אני אשאיר לעצמי חדר אחד, והשאר שלכם! אמרה החמות. כולנו אנשים מנומסים, אני בטוחה שנסתדר. תמיד אפשר לעבור! אמר החתן לכלה אז. לא רואה שום רע בניסיון לגור עם אמא שלי. אם לא נסתדר, נמצא דירה שכורה…
וכך עשינו. מהר מאוד התברר שהחיים המשותפים אינם פשוטים כלל. הן הכלה והן החמות ניסו לשמור על יחסים, אך יום-יום המתח רק החריף. ערימת טענות קטנות צברה עוד ועוד עוצמה, מפעם לפעם הן התפרצו לריבים, ותדירות הריבים הלכה ועלתה.
אמרת שאם לא נצליח להסתדר, נעזוב ונשכור דירה! פרצה הכלה בבכי בפני בעלה. מה, לא ברור שאנחנו לא מצליחים? ענה הבעל, מחייך בזלזול זה שטויות, ובגלל זה לא אורזים ומתחילים חיים חדשים.
בדיוק שנה אחרי החתונה, האישה יצאה לחופשת לידה, ולאחר זמן קצר ילדה בן בריא.
לידת הנכד התרחשה בדיוק כשאמא של הבעל פוטרה ולא מצאה עבודה חדשה, כי לא רבים רוצים להעסיק מישהי קרובה לפנסיה. הכלה והחמות נשארו כל היום יחד בבית, איזה מתכון למתיחות. כך נוסף מתח על מתח באוויר המשפחה.
הבעל, שהיה באותם ימים המפרנס היחיד, העדיף להתעלם.
עכשיו, בתקופה שאמא שלי בלי פרנסה, אי אפשר לעזוב אותה לבד. אין לי אפשרות לשכור דירה וגם לעזור לה כלכלית. ברגע שתמצא עבודה נעזוב!
אך סבלנותה של בת הזוג דעכה הרבה לפני שהחמות מצאה עבודה. הצעירה ארזה חפציה וחפצי בנה, וחזרה לבית אמה בירושלים. כשעזבה אמרה לבעלה כי לעולם לא תשוב עוד לדירת אמו. אם הוא רוצה משפחה, שימצא פתרון.
האישה הייתה משוכנעת שבן זוגה ינסה מיד להחזיר אותה בכל דרך אך התבדתה קשות.
עברו למעלה משלושה חודשים מאז עזבה, ובעלה לא עשה דבר כדי להשיבה אליו. הוא מתגורר אצל אמו, ובערבים מדבר בוידאו צ’אט עם אשתו ועם בנו, ומבקר רק בסופי שבוע אצל חמותו.
למעשה הנישואין הפכו ל”נישואי אורחים”.
כך קיבל הבעל טיפול ודאגה משתי נשים, אמו מסתדרת היטב, והוא לא נדרש לטפל בילד או להסביר למישהו על סדר יום. מבחינת החמות היא כמעט לא הפסידה דבר!
הצעירה, שחשבה שתהיה מנצחת כאשר עזבה, מתייסרת כעת. היא אוהבת את בן זוגה, אפילו כשהיא מבינה שהוא לא מתנהג כראוי.
למה עזבת בעצם? שואל אותה בעלה. אם קשה לך, את תמיד יכולה לחזור.
ברור שמדירת האם הם כבר לא יעברו, והאישה, שעדיין בחופשת לידה, אפילו לא יכולה לחלום על לשכור דירה משלה.
האם זהו סוף המשפחה?
לפעמים צריך לדעת גם לוותר, להתגמש. במקום להאשים אחרים ולאסוף טענות קטנות, אולי הדרך הנכונה היא לדבר, להבין, ולנסות שוב. כי משפחה בונים ביחד מתוך סבלנות וכבוד הדדי. זו לא בושה להיפתח, להחמיא, ולחפש מה באמת חשוב. ברגעים כאלה כדאי לזכור שבית הוא לא הדירה, אלא מערכת היחסים והלב ששותף בה.
