לפני שהתחתנתי עם אשתי, רותם, עבדתי בחו”ל שלוש שנים ברצוף. בזמן הזה הצלחתי לחסוך כסף כדי לקנות דירה. אז מיד אחרי שהתחתנו, התחלנו לחפש מקום משלנו. חיפשנו הרבה זמן דירה נחמדה, ובסוף מצאנו אחת. דירה שלושה חדרים במרכז תל אביב, ממש ליד סופר ובית ספר. הבעיה היחידה הייתה שהיא הייתה זקוקה לשיפוץ והמחיר היה די גבוה. היה לי מספיק כסף בשביל הדירה, אבל לא נשאר ממש לשיפוץ. זה לא עצר אותנו החלטנו שזאת הבחירה הנכונה בשבילנו.
החדרים היו גדולים, מלאים באור. אחרי שסיימנו עם החתימה על החוזה, עברנו בלי לחשוב פעמיים לבית החדש שלנו. השיפוץ היה יכול לקחת הרבה זמן, אז ביקשתי מהחמות שלי הלוואה. הייתי יכול להמשיך לעבוד בחו”ל ולהחזיר לה די מהר. אבל היא סירבה, אמרה שהיא צריכה את הכסף בשביל הבת הקטנה שלה, עדי, שהיא עדיין לומדת.
עכשיו תאר לך, עברו ארבע שנים. בידיים שלנו יצרנו בית נעים קנינו רהיטים, שיפצנו, עבדנו קשה. יום אחד החלטנו שצריך גם רכב, אז התחלנו לחסוך לזה. אחרי כמה חודשים גילינו שרותם בהריון היינו בעננים מעונג.
לאחרונה, החמות שלי התחילה להגיע אלינו כל יום. כל פעם לוחשת לרותם משהו, ואני לא שומע מה הן מדברות. מסתבר שאחותה של רותם, עדי, זרקה את אמא שלה מהבית. היא הביאה הביתה את החבר שלה, שממש לא מסתדר עם החמות שלי. הוא אמר: או אני, או היא. כמובן, עדי בחרה בו.
עכשיו לחמות שלי אין איפה להיות. היא נתנה את כל הכסף לעדי, ועדי מסרבת לעזוב את הבית אלא אם אמא שלה קונה לה דירה כי עדי והחבר לא רוצים לגור איתה. לכן החמות שלי החליטה לבוא לגור אצלנו בסוף, יש לנו דירה מרווחת ויש מקום לכולם.
ברגע ששמעתי על זה, אמרתי שאני בחיים לא מסכים לזה.
כשהייתי צריך כסף, היא לא עזרה לנו. עכשיו היא רוצה לגור אצלנו. אני מתנגד לזה לגמרי. אין מצב שזה יקרה. לא יודע איך לשכנע את רותם שלא להסכים, אבל החמות שלי יש לה דירה שתדאג לעצמה. ותיתן לעדי ולחבר שלה לחשוב איפה הם גרים.
