החברים החסכנים שלי הזמינו אותי למסיבת יום הולדת – חזרתי הביתה רעבה

Life Lessons

יש לי חברים שאני נוהג לכנות “חסכנים”. הם חוסכים כמעט על כל דבר באוכל, בבגדים. לא מדובר באנשים עניים, להיפך, הם די אמידים ותמיד יש להם כסף בצד, ככה שהם יכולים להרשות לעצמם לא מעט.

אני נוהג לבקר אצלם רק באירועים מיוחדים, ובשאר הזמן אנחנו בעיקר מדברים בטלפון. לפני כחודש, הם הזמינו אותי ליום הולדת. הגעתי וחזרתי הביתה רעב.

בבוקר של אותו היום, הכנסתי לתיק את המתנה שקניתי מבעוד מועד ויצאתי לעבודה. בארבע, קיבלתי מהם טלפון שהם מחכים לי למסיבה. לכן בצהריים הסתפקתי בקפה ושתי עוגיות. לא אכלתי יותר, כי הנחתי שבמסיבה יהיה שפע.

הגעתי לביתם מוקדם מהרגיל. נתתי להם את המתנה, בירכתי אותם בבריאות והצלחה, וגם אמרתי בצחוק שאני מת מרעב כי לא אכלתי במיוחד. חבר שלי ענה בחיוך שגם הוא כבר ארגן הכול.

היינו שישה חברים חוץ מהמארחים. כשנכנסנו לסלון, שמתי לב שאין שולחן ערוך הבנתי שהם בחרו בארוחה בסגנון “מזנון”. גם כיסאות לא היו, חוץ מספה קטנה לקצה. זה היה יכול להיות נחמד לשבת כולנו לשולחן, לאכול “כמו בן אדם” אחרי יום עבודה ארוך, אבל קיבלנו מזנון אז נכנסו לאווירה.

אחד החברים סידר שולחן עגול וקטן במרכז. פה כבר הצטערתי על שתי העוגיות שאכלתי בצהריים. על השולחן היו מספר צלחות קטנות (ספרתי כל פרוסה בלי בושה אפילו). שמונה פרוסות נקניק מעושן (המועדף עליי), שמונה פרוסות פסטרמה, שמונה פרוסות גבינה. מלפפונים ועגבניות פרוסים שמונה מכל אחד, הכל חתוך דק דק אבל בצורה מאוד אסתטית. היו גם שתי קעריות סלט קטנות ופירות מדוד בדיוק לשמונה איש. את הכול ליוותה בקבוק יין אחד. בקצרה, “תאכלו ותשתו, חברים”.

אכלתי פרוסה של נקניק עם גבינה והרגשתי רעב. אפילו על היין ויתרתי, כי פחדתי להישאר לגמרי על בטן ריקה. אחד החברים זרק משפט: “אביא משהו חם” חשבתי לעצמי שבטח עכשיו באמת נקבל מנה טובה.

בעלת הבית הביאה צלחות קטנות, ועל כל אחת תפוח אדמה מטוגן ושוק עוף מטוגן בדיוק אחד לכל אחד. כמעט התפוצצתי מצחוק. למזלי, לפחות העוגה הייתה בגודל נורמלי. בסך הכול היה ערב נעים, ושעתיים אחרי, כבר הייתי בדרך חזרה הביתה עם בטן מקרקרת.

בדרך עצרתי במכולת, קניתי קצת דברים, ובבית כבר הכנתי לעצמי ארוחה נורמלית. ככה חבריי שוב חסכו כסף על חשבון האורחים.

בסופו של דבר, אני שואל את עצמי: למה להזמין חברים לחגוג יום הולדת אם אתה לא באמת רוצה לארח אותם כמו שצריך? למדתי שכדאי תמיד להניח שיהיו הפתעות, ובעיקר לדאוג לאכול טוב לפני שיוצאים למסיבה אצל “חסכנים”.

Rate article
Add a comment

5 + 6 =