נכון מה שאומרים: ככל שזוגות נמצאים יחד יותר זמן לפני החתונה, ככה הנישואין שלהם עלולים להיראות פחות מוצלחים
זוג אחד, עומר ודנה, היו יחד שבע שנים, אבל אף פעם לא חיו יום שלם אחד באמת זה עם זו. כל אחד שמר על החופש שלו, עם המקום והזמן שהוא רצה. הריון לא מתוכנן הפר את השגרה וניהם והוביל אותם אל החופה.
בתחילת הדרך המשותפת, המגורים יחד בתל אביב נראו לשניהם מרגשים ומלאי צבע. דנה סידרה את הדירה הקטנה בתל ברוך, סבתה עברה לגור עם ההורים שלה בבני ברק כדי לפנות מקום לזוג הצעיר, והם יצאו יחד לקנות רהיטים וכלי מטבח ברחוב אלנבי… אבל אחרי שהכל הושלם, נפלה עליהם שתיקה לא נוחה, והם גילו שנעים להם יותר להיפרד כל ערב לזמן מה.
עומר החל לבקש מדנה לצאת לפאב עם החברים שלו ביהודה הלוי, ודנה שמחה לאפשר לו ללכת לה גם התחשק קצת שקט. השגרה הזו הפכה להרגל, והם התרגלו לכך שמפגש בבית קורה רק לקראת חצות, בדיוק כמו בשבע השנים הקודמות.
כשהיום הגדול התקרב, עומר הלך ודעך; מתוך עצבות שלא ידע להסביר. דנה לא שמה לב, עד שאחת מהשכנות השתגעה והתקשרה לספר לה שעומר עובר לגור אצלה. ואכן, עומר ארז את המזוודות ועזב בדיוק כשדנה הלכה לבדיקה שגרתית אצל הגינקולוגית.
הכי כואב היה שעומר אפילו לא ניסה להסביר. הוא נעלם. גם לדיון בבית הדין הרבני הוא לא הגיע. דנה פעלה בחכמה: דאגה בעזרת קשרים ומשפחה, שכאשר תביא בן לעולם יהיה ריק בשורה של “שם האב”, והכול יתנהל כמו שהיא רוצה.
כשדנה ילדה, הגיע לעולם ילד בריא ויפהפה, עם לחיים שמנמנות וחיוך ממיס. כשראתה אותו נרגעה כל השערה בגופה ושלוות אמת מילאה אותה, כאילו ליבו של עומר כבר מזמן לא היה שם. הוריה של דנה עזרו לה לגדל את הילד, והיא לא חיפשה עוד גברים; הפצע שבתוכה פשוט לא נסגר.
כשהילד היה בן שלוש, דפיקה נשמעה על הדלת. דנה ציפתה שאמא שלה תבוא לשמור על הנכד, לא טרחה להסתכל בעינית ופתחה. עומר עמד שם זר ענק של ורדים אדומים בידו, הפרח הכי אהוב על דנה מאז שתזכור, וביד השנייה צעצוע מרוץ יקר, המתנה הראשונה שהוא מעניק לבן שלהם מאז שנולד.
דנה עמדה מולה בשתיקה. עומר היישיר מבט ולחש:
אני מצטער… אעשה כל מה שתרצי…
באמת אתה חושב שאחרי כל השנים האלה אני אסלח לך? עומר, הזמן הזה לא חוזר
בנה של דנה יצא בריצה למסדרון.
לא. וגם אל תחזור לכאן יותר. שנים לא היית, לא הזדקקנו לך, הסתדרנו יפה
הפעם, הלב של דנה לא כאב. בשנים שחלפו, כל הרגש כבר נשרף; נשאר רק רחמים כלפי האיש שפעם היה יקר לה, ואיבד את הילד שלו.
